"כאשר שרים מדליפים ועוסקים בסוגיות מבהילות בדרך של בואו נפחד כולנו - תנועת ההון וההשקעות במדינת ישראל נפגעות" כך אמר אלי יונס, מנכ"ל מזרחי טפחות בכנס CFO Best Practice באילת.
"בשביל לצמוח צריך תכנון ארוך טווח צריך לזהות כיווני פעולה, ושינויים לוקחים זמן ממושך. מהו קטר הצמיחה של המשק הישראלי? תעשייה יזמית מוטת טכנולוגיה והרבה יזמות עסקית. פעילות ששורשיה בישראל ומתפרסמת בעולם. זה עבד מאז שנת -85'. אחרי שאיתרנו מהו קטר הצמיחה צריך לראות אם הוא תקף גם היום. אם יש חור בקטר הצמיחה צריך לבחון מהו קטר הצמיחה האלטרנטיבי. מותר ליצור גירעון לצורך תוכנית ארוכת טווח ולא לצריכה".
לדברי אלי יונס: "לעידוד הצמיחה אנחנו צריכים לשקול להעניק חינוך מדעי חינם ולא לעודד חינוך שלא כולל לימודי ליבה שבעיקרו כולל רמה בסיסית של חישוב חשבון במכולת. אנחנו מדינה טכנולוגית עם תעשיית ההייטק מדהימה אחת הסיבות לפערי הכנסה בין מרכז לפריפריה היא הקירבה למאגר קטרי הצמיחה של המשק. מי שנמצא במרכזים האורבניים הוא שותף ומי שבשוליים לא יכול להשתתף.
"כמו שאנחנו מתקדמים נראה שבעתיד ימכרו את הספר סטראט אפ ניישן כקובץ אגדות אתה לא מאמין בזה אבל נחמד לקרוא את זה. מי שקרא את שלום עליכם מספר על העיר בה מתרחשים הסיפורים הוא לא התכוון שחמישים אחוז יפרנסו את החמישים אחוז האחרים. ב-85' פתחו את המשק הישראלי ולפני שלוש שנים הגענו לחזון הדורות עם עודף במאזן הכלכלי וכאשר איבדנו את דרכנו צללנו שוב לגירעון במאזן".
בהתייחסו למצבה של ישראל מול המצב בעולם אמר יונס: "ב-2008 האנליסטים העריכו שארה"ב ואירופה הולכות למיתון והמערכת הישראלית צלחה את המשבר ועברה אותו בשלום. הכתובת הייתה על הקיר והשאלה על הקיר הייתה מה יקרה ליעדי הייצוא? ייקח לאירופה זמן לצאת מהמיתון וגם לארה"ב. מחוללות הצמיחה בעולם נכנסות לשפל והעולם עליו הסתמכנו בחישוב קטרי הצמיחה לא מתנהג כמו שציפינו. אני שואל שאלות בסיסיות כמו האם כל אמצעי הייצור מנוצלים? אם לא, מה נדרש כדי שהמשאבים יתפתחו למיצוי התוצאות הטובות ביותר.
"בניהול מדינה חשוב לבנות תשתיות נמלים ותחבורה לצד תשתיות אחרות שכולם יהיו שותפים. אני מניח לשותפות חברתית ומתייחס לכלכלית בלבד ומתייחס לשותפות במאמץ ושכולם יקחו חלק במאמץ הלאומי. שיעור תעסוקת נשים יהודיות גבוה לעומת OECD ובלי זה הנתונים היו נמוכים הרבה יותר. אם מתייחסים לתרבות עבודה כאשר חמישים אחוז נכנסים למערכת חינוך שחלק כבד מאלה שלוקחים חלק בה לומדים לא להיות שותפים למה שמתרחש שם ולחלק אחר יש בעיית נגישות לשוק העבודה".