פורום מנהלי כספים ראשיים CFO

נס טכנולוגיות מקימה בבאר שבע את מרכז הפיתוח העשירי שלה

21/07/2013
הגדל

שילוב יוצא דופן של פרמטרים עשוי להפוך את בירת הנגב שלנו למרכז פיתוח תוכנה בעל שם עולמי. לראשונה מזה שנים, התכנסו לנקודת זמן אחת שלושה מרכיבים קריטיים של הזדמנות כלכלית, חדשנות, מצוינות ומסה קריטית של חברות ומומחי תוכנה מעולים. זיהוי שלושת המרכיבים הללו ע"י חברת נס טכנולוגיות, שהקימה עד כה תשעה מרכזי פיתוח תוכנה ברחבי העולם, הביא אותה להשקעה בהקמת מרכז פיתוח עשירי של נס טכנולוגיות בפארק ההייטק בבאר שבע.

בריאיון מיוחד עם ענת גיל סמנכ"ל ומנהלת פעילות מרכזי הפיתוח המרוחקים בנס ישראל, היא מתארת את המהלכים והסיבות שהביאו להקמתו של מרכז הפיתוח והמצוינות בבאר-שבע ומסבירה כיצד העברת פעילות פיתוח למרכז זה מאפשרת, דווקא לגופים המתמחים בפיתוח תוכנה, להשיג חיסכון ניכר בזמן ובמשאבים תוך התמקדות במומחיות המרכזית שלהם.

ענת, כיצד הגיעה נס לתחום של הקמת מרכזי פיתוח תוכנה ברחבי העולם ומה למדתם לגבי נושא זה לאורך השנים ?

נס החלה בהקמתם של מרכזי פיתוח תוכנה עולמיים מתוך מטרה לספק מענה למספר אתגרים משמעותיים שגופי פיתוח נאלצו לעמוד מולם. הארגונים הללו גילו כי היציאה מעבר לים, לארצות בהן עלויות מומחי הפיתוח נמוכות הרבה יותר, כרוכה באוסף של פעילויות משנה ו"Know-how". גופי הפיתוח אשר מומחיותם היא פיתוח תוכנה, גילו שזה לא מספיק. לטובת עבודה במרכזי פיתוח מרוחקים, הם נדרשו לבחור את המקום הגאוגרפי הנכון ביותר לכך, להבין איזה חלקים מתוך הפיתוח מוציאים ליצור מתודולוגיה של עבודה מרחוק, לגייס עובדים בשוק זר תרבות לא מוכרת, לשמר עובדים ולמנוע מעבר שלהם לחברות מתחרות, לבצע השמות מחדש ולהימנע מגידול מהיר מידי בעלויות השכר ועוד פרמטרים רבים .

במקביל לכל אלה, הלקוח נדרש לנושאים תפעוליים כמו הקמת מתקן הפיתוח, אבטחת המתקן, הקמת תשתית תקשורת ושרתים, תחזוקה וניהול שוטף ועוד עשרות פעילויות אחזקה נלוות. כל אלו ועוד רבים הרחיקו אותם מרחק רב מליבת הפעילות והמומחיות שלהם - פיתוח תוכנה.

עשר שנות ניסיון בעשרה מרכזי פיתוח עולמיים

כיצד סיפקתם מענה לאתגרים הללו ומיהם הארגונים שהחליטו להעביר את פעילות הפיתוח שלהם אליכם?

התחלנו את הפעילות לפני עשר שנים בהקמתו של מרכז הפיתוח בהודו. מרכז זה שימש בתחילה בעיקר לקוחות גדולים של נס מארה"ב. אגב, ההצלחה של פעילות זו הביאה לכך שנס מעסיקה כיום ב 4 מרכזי פיתוח הממוקמים בהודו כ-2,700 אנשי פיתוח.

השלב הבא בתהליך כלל הקמתם של מרכזי פיתוח באירופה- בסלובקיה וברומניה, על מנת לספק מענה ללקוחות EMEA בעיקר בגלל מאפייני התרבות האירופאית, בשילוב עם אזור הזמן, הקרבה הגאוגרפית והשפה אשר התגלו כיתרון עבורם. לאחרונה הקמנו מעבדת פיתוח חדשה גם בצפון אמריקה בפיטסבורג ניו-ג'רזי. זאת, בעקבות דרישה של לקוח פיננסי גדול שחוקי הרגולציה האמריקאים מגבילים אותו בהוצאת פעילויות פיתוח מחוץ לגבולות ארה"ב.

מהן הסיבות שגרמו לכם להוסיף גם את באר-שבע לרשימת מעבדות הפיתוח העולמיות שלכם?

למעשה, נס הקימה כבר לפני 6 שנים מרכז פיתוח בבאר שבע שפעילותו התמקדה בעיקר באינטגרציית מערכות, בבדיקות תוכנה, פיתוח ב-SAP ABAP, BI והתמחויות דומות. לאחרונה נוצרה הזדמנות חד פעמית להקים בבאר שבע מרכז פיתוח ומצוינות בסטנדרטים הגבוהים ביותר המסתמך על עילית אנשי הפיתוח בארץ. הזדמנות זו נוצרה הודות למספר גורמים: הראשון, תוכנית תמריצים מיוחדת של מדינת ישראל המעודדת העסקת כח-אדם איכותי ומנוסה בבאר שבע. השני, אוניברסיטת בן גוריון הידועה כיום בישראל כמי שמובילה באיכות וכמות המהנדסים לתחום של מערכות מידע. האוניברסיטה מקיימת קשר הדוק עם חברות התוכנה הגדולות באזור ויחד איתם מפתחת מרכזי מצוינות לעולם הביג דטה, סייבר ועוד. אנו הבנו כי טמון כאן פוטנציאל אדיר ואחת המטרות של נס היא לוודא שבוגרי האוניברסיטה המעולים שיוצאים משערי אוניברסיטת בן גוריון ושאר כח האדם האיכותי באיזור לא יצטרכו לעבור למרכז כדי למצוא תעסוקה בתנאים הוגנים. הגורם השלישי היה, ריבוי חברות עתירות הידע בעיר בזכות הקמתו של פארק הייטק בו אנו נשכון. החברות בפארק, בינהן- חממות טכנולוגיות, חברות תוכנה מהמובילות בעולם וכמובן נס, יגרמו לכוח אדם איכותי ומנוסה להגיע מהמרכז לב"ש או להישאר בה כל זאת עוד לפני שהוספנו למשוואה את אגף התקשוב של צה"ל שעובר לעיר. יש כאן מסה קריטית של כוחות הדוחפים את הנושא – הממשלה, התעשייה, הצבא, ראש העיר, האוניברסיטה ועוד.

כחלק מהתוכנית הוקם בעיר פארק היי-טק מושקע, הצמוד לאוניברסיטה ולתחנת הרכבת, חברת נס אינה היחידה שזיהתה את ההזדמנות שנוצרה כאן, גם חברות מובילות אחרות כמו אלביט, קרן JVP, EMC, ECI, דויטשה-טלקום ובתי תוכנה נוספים, התמקמו גם הם בפארק, כך שנוצר פה ECO SYSTEM חד פעמי וייחודי.

להשאיר את "כאב הראש" לאחרים

מיהם הלקוחות הפוטנציאלים שאמורים להשתמש במעבדות שתקימו בפארק?

למעשה 2 סוגי לקוחות, הראשון הינו לקוחות שפיתוח תוכנה מהווה את ליבת הפעילות העסקית שלהם. כאלה שיש להם מחלקות R&D גדולות ושההכנסה שלהם מבוססת על ייצור תוכנה, או נובעת ממנה. חברות כאלה מחפשות דרך להמשיך ולייצר מוצרי תוכנה מעולים בעלויות נמוכות יותר ולהשאיר את כל "כאב הראש" הכרוך בהפעלת מרכז פיתוח מרוחק בידיים של גוף כמו נס המתמחה בכך למעלה מעשור עם עשרות סיפורי הצלחה. חברות הי-טק. ישראליות וזרות והתעשיות הביטחוניות הנן דוגמא לגופים שאלו המאפיינים שלהם.

הסוג השני, הינו ארגונים בינוניים-גדולים שמערך ה-IT שלהם מאסיבי וקריטי להמשך החיים של הארגון. דוגמא לכך הנם גופים פיננסים כמו בנקים כדוגמא. זו אגב הסיבה לכך שאחד הבנקים המובילים בעולם החליט להקים מרכז פיתוח תוכנה באמצעותנו בישראל. מרכז פיתוח זה הפך עם הזמן למרכז מצוינות , בתחומי ה-BI והביג-דאטה, מתוך סך של 20 מרכזי פיתוח עולמיים של הבנק בכלל.

כיצד ניתן להפעיל מרכזי פיתוח ייעודיים לכל חברה בתוך אותו מרכז?

השטח שבו פועלת נס בפארק ההיי-טק בבאר שבע מתפרש על פני 4000 מ"ר המחולקים למעבדות ייעודיות ומופרדות ולמרכזי מצוינות. אין מעבר של עובדים בין מעבדה אחת לאחרת ובוודאי שלא בין גופים מתחרים (זהו תנאי המובטח גם ברמה החוזית). מרכזי המצוינות מתמחים בתחום פעילות ספציפי כדוגמת ביג-דאטה, BI, עולמות המובייל וסייבר . המעבדות הייעודיות מתמחות בפיתוח המוצרים הספציפיים לכל לקוח. אבל כן, במרכז כזה מצטבר ידע וניסיון עצום בתחומים אלו שבשילוב עם כלים ייעודיים ומתודות שפותחו במרכזים, הופך את נס למובילה מקצועית עבור לקוחותיה.

רק 20% מושקעים באמת בפיתוח המוצר

מהם השיקולים הגורמים לארגוני פיתוח להעביר את הפעילות אליכם?

ההבנה שלמעלה מ-80% מהזמן בארגון מושקע בפעילויות שאינן בליבת העסקים שלהם. מחקרים מראים שרק כ- 20% מהזמן מושקעים באמת בליבת פיתוח המוצר וכל השאר מושקע בפעילויות הקשורות לגיוס עובדים, ליצירת הסביבה המתאימה עבורם, לשימור העובדים ולניסיון להביא את הפרודוקטיביות שלהם באתר המרוחק לרמה דומה לזו הנמצאת בתוך הארגון.

כל ארגון שבוחן את מבנה העלויות שלו שנוגע לפעילות באתר מרוחק, מגיע למסקנה הבלתי נמנעת שאנו מסוגלים לחסוך לו לפחות 25%- 30% מהעלויות וחשוב מכך- להימנע מכל ה"אי-סדר" שכרוך בהפעלת מרכז פיתוח מרוחק.

דו"ח של פורסטר שפורסם בנושא קובע כי במרכזי פיתוח מרוחקים שהוקמו באופן ישיר ע"י הלקוחות (Captives) נמדדה רמת אפקטיביות נמוכה ב 30% מהרמה שנמדדה אצל אותם לקוחות במרכז הפיתוח המרכזי בחברה, זאת בנוסף לקשיים רבים בגיוס ושימור עובדים ולעלויות גבוהות ב 30% בהשוואה לביצוע פעילות זהה באמצעות ספק מנוסה.

מהו החזון שלך למרכז הפיתוח שאתם מקימים כיום בבאר שבע?

אין לי ספק שבנקודת הזמן הזו קיים כאן שילוב כוחות מנצח - הצבא, על גוף התקשוב שלו, יורד דרומה לבאר שבע; האוניברסיטה שנחשבת למובילה בארץ בתחום הטכנולוגי; תעשיית ההיי-טק הישראלית והבינלאומית שזיהתה את הפוטנציאל ומקימה כאן מרכזי פעילות; הדחיפה של העירייה והבעת האמון של הממשלה. כל אלה מבטיחים את הקמתו של מרכז הפיתוח והמצוינות מהאיכותיים והטובים בישראל אשר ישרת בצורה המקצועית ביותר הן לקוחות מישראל והן מחוצה לה תוך העמדת פתרון אופטימאלי באיכותו ובגמישותו לצורכי הפיתוח ולמינוף עסקיהם של לקוחותינו.

עבור לתוכן העמוד