פורום מנהלי כספים ראשיים CFO

עודף הרגולציה פוגע בצמיחת המשק

13/05/2013
הגדל

רגולציה היא כלי מרכזי של הממשלה להתמודדות עם כשלי שוק ולהסדרת מערך החיים במדינה מבחינת התנהגות הפרט, הממשלה, החברות ועוד. הבעיה היא שכיום נוצר מצב בו יש עודף קיצוני של רגולציה, הוראות רגולציה ישנות שלא מודדים את יעילותן, כך שנוצרים כשלים בין הרגולציה למציאות ולכוונה לשמה היא נקבעה. נראה כי ממטרה ראויה ונכונה, הרגולציה הקיימת, במתכונתה הנוכחית, הופכת לנטל ונחשבת בעצמה לכשל שוק.

אחד הדברים המרכזיים עליו המליצה העמותה הוא הצורך להכליל, כבר בשלב תכנית ההרצה, גופים כרשות לניירות ערך, בנק ישראל והאגף לפיקוח על שוק ההון. גופים אלו, אחראים להיקף רגולציות גדול ביותר ולרגולציות צולבות. הצורך בהכללתם הינו דחוף ביותר לרבות מהחברות הפועלות במשק הישראלי. למעשה, מציינים בעמותה, הרשות לני"ע יכולה להיות מורת דרך בנושא, שכן היא נמצאת כבר כמה שנים בשלב מתקדם של הבנייה מסודרת של רגולציה לרבות שלבי היוועצות עם הציבור.

החלטת הממשלה מדצמבר 2011, שעל פיה קמה הוועדה לייעול ושיפור הרגולציה הממשלתית הייתה "עקומה ומעוותת מלכתחילה", ציינה סטלה קורין ליבר בכתבתה בגלובס לפני כשבועיים. צוות הוועדה היה אמור לבצע סריקה מקיפה של גופי הרגולציה הממשלתיים, לבחון את מבנה הרגולציה ולהמליץ על שינויי מבניים נדרשים. אך "תנחשו מי לא "נסרק" ולא "נבחן"? את מי החריגה החלטת הממשלה במכוון מבדיקת הועדה?... את הרגולטורים הגדולים והמשמעותיים... הם לא אוהבים שיתערבו להם, ולא שיתערבו בסטטוס קוו שביניהם"

"חובה לבצע בדיקה אמיתית של כשלי הרגולציה הפיננסית, לטפל בהם ולהחיל עליהם את המלצות הוועדה הזו. גם רגולציה פיננסית חייבת להיות הומוגנית, שקופה, שרואה את טובת המשק ולא רק את שנת הלילה העריבה והעתיד המקצועי של רגולטור זה ואחר...", כתבה קורין ליבר.

יו"ר ועדת הכספים של הכנסת לשעבר, ח"כ הרב משה גפני, טען אף הוא כי קיים עודף רגולציה בשוק: "הרגולציה היא דבר חיובי כשעוסקים בשוק ההון או בשוק ניירות ערך. כספי הציבור מופקדים אצל החברות ועלולות להתעורר בעיות שלא נצפו. רק כשנוצר מצב שבו אנשים מתחילים להתאהב בעצמם ולייצר רגולציה כדי שלא יגידו שהם אינם עושים את מלאכתם. אנחנו מקבלים עודף רגולציה על חברות ציבוריות ומפעלים העושים את עבודתם ותורמים להעצמת המשק והכלכלה", אמר ח"כ הרב גפני

עודף הרגולציה פוגעת גם בתיירות בישראל. על כך מעיד מנכ"ל משרד התיירות היוצא נועז בר ניר. "אתרים בישראל נמצאים במקום השמיני מבחינת מחירי התיירות. אחת הסיבות לכך היא עודף רגולציה", "היום כל רגולטור שרוצה להימנע מדוח המבקר הבא מנסה לכסות את עצמו – אפס ניהול סיכונים".

את העומס הרגולטורי במשק ניתן, בין היתר, לפתור על ידי קביעה של מתווה יורד בכמות הרגולציות. עמותת ה-CFOs לקשרי ממשל ומשק ממליצה למסד את תפקידי פורום הרגולטורים או כל גוף אחר שימונה, לביצוע תכנית עבודה כוללת בתחום, ובכלל זה לקבוע מתווה יורד, רב שנתי, לכמות הרגולציות במשק. הפורום יקבע את היקף הירידה או עליה של סך הרגולציה אצל כל אחד מהרגולטורים, כך שבאופן כללי כמות הרגולציה במשק תרד בהתאם למתווה הכולל עליו הוסכם.

בנוסף, העמותה ממליצה לבצע בדק בית להוראות הרגולטוריות הקיימות ולשתף את הגופים המפוקחים בתהליך קביעת הוראות חדשות. "חשוב לבדוק את הרגולציות הקיימות ולראות אילו נחוצות ואילו אינן רלוונטיות. חשוב שבטווח של שנה יוכנסו כולן לתהליך בחינה מחזורי כך שכל רגולציה תעבור בחינה אחת למספר שנים".

"נדרש לשתף את הסקטור העסקי ולבדוק איתם האם בכלל קיימת בעיה לה נדרשת רגולציה נוספת, האם האופציות הנדונות רלוונטיות בכלל ועוד. נדרש אף לשפר ולהתאים את הרגולציות המתוכננות למציאות ולצורך על ידי שיתוף הציבור בתהליכים בטרם לידתם", אמרה נגה קינן, יו"ר פורום CFO.

בעמותה מתייחסים לבעיית לחץ הזמן בהם עומדים הגופים לביצוע תקנות רגולציה חדשות, ומסבירים את חשיבות ההיערכות ההדרגתית להטמעתן. "אנו מציעים לקבוע כי כל רגולטור יחויב לפרסם "מפת דרכים" (בדומה לזו שהוכנה ע"י הרשות לני"ע לאחרונה) בה תפרש תכנית הרגולטור ל-3-4 השנים הקרובות. כל אחת מהרגולציות תיושם לאחר שנה אחת לפחות מהמועד שנקבע לביצועה על פי "מפת הדרכים", על מנת לאפשר זמן היערכות החברות והמשק".

"בנוסף", אומרים בעמותה, "בהשוואות הבינלאומיות, חשוב להימנע מתהליך 'איסוף הדובדבנים' בו הרגולטור לוקח את התנאים הקשים והקיצוניים ביותר ממגוון מדינות וקובע על פיהם רגולציות, מבלי לתת את ההקלות הניתנות במדינות אלו. כך הופכות חלק מהרגולציות בישראל קשות ומסובכות יותר מהמקובל בעולם".

דבר חשוב נוסף בו העמותה מציעה לטפל הוא הגברת התיאום בין הגופים הרגולטורים השונים. חוסר התיאום שקיים היום, יוצר סתירה בין דרישות רגולטורים שונים ויוצר עומס רגולטורי כבד על מושאי הרגולציה הנתונים לפיקוחם של מספר רגולטורים. זאת בשל העובדה שכל אחד מהם קובע את הרגולציות שלו תוך התעלמות מהאחר.

בעמותה טוענים כי יש לשים לב להמרצה והפעלה של רגולטורים "רדומים". הרי גם רגולטור שאינו מגיב בזמן, אינו מגיב כלל או מגיב רק לאחר הפעלת "מאעכרים" לקידום הנושא, הוא רגולטור המעמיס על הציבור.

לעיתים קיימים תהליכים רגולטוריים שנועדו להעצים את דרישות הרגולציה. לדוגמה"תחרות" בין הרגולטורים אשר רואים כי האחד הצליח להעביר רגולציה דרקונית מסוימת ומעוניינים להצליח להעביר רגולציה דרקונית אף יותר. בכך גדל העומס, גדל הבלבול ונגרם נזק כללי מצטבר למשק.

העמותה הגישה לאחרונה למנהל פורום הרגולטורים במשרד הכלכלה, נייר עמדה הממליץ על מספר דברים אשר ניתן לעשות על מנת ולהקל ולפתור בעיות מרכזיות בנושא הרגולציה.

עבור לתוכן העמוד