פורום מנהלי כספים ראשיים CFO

כניסה לחברים רשומים

  שכחתי סיסמא
קשרי ממשל

פרטי התקשרות

פנחס רוזן, 72 תל אביב 6951294

טלפון: 03-5104555

פקס: 03-5170918

mr@cfo-forum.org

אלי יונס לפורום CFO: "במקום לנסות להחליש את השקל יש להשקיע בהתאמת המשק למציאות של שער חליפין חזק"

17/02/2011
הגדל

מועצת פורום CFO, המונה סמנכ"לי כספים בחברות עם מחזור של למעלה מ-200 מיליון דולר, התארחה למפגש בנושא מדיניות שער החליפין בבנק מזרחי-טפחות, וקיבלה סקירה מקיפה מאלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות, מאלדד פרשר, מנהל החטיבה הפיננסית בבנק ומעדי שחף, מנהל סקטור המסחר בשווקי הכספים.

 

במהלך המפגש התייחס אלי יונס למדיניות שער החליפין: "בנק ישראל הוא גוף מקצועי שפועל בכלים העומדים לרשותו באופן רציני, אך כוחה של המדיניות המוניטארית מוגבל. לא ייתכן שיהיה משק חזק ושער חליפין חלש. הדרך להכין את המשק לקראת הבאות היא לא לפעול להחלשת שער החליפין. בנק ישראל עושה דבר נכון כשהוא מאט את תהליך התחזקות השקל ומרוויח זמן, אך זהו לא הפיתרון המתאים בטווח הארוך. השאלה אם כן איננה – מה עושים כדי ששער החליפין לא יגיע ל-3.2 שקל לדולר אלא איך מכינים את המשק בצורה הטובה ביותר, להתמודד עם מציאות שכזו".

 

לדברי יונס, כדי לעמוד בכך בטווח הקצר נדרשת הקטנה של עלויות הייצור. ניתן להשיג זאת באמצעות סובסידיות, באמצעות הורדת מיסוי על עלויות השקעה ישירות כגון  קרקע וחשמל, כלומר הקטנת העלויות של הפעלת המשק. לטווח הבינוני נדרשים, בין השאר: סבסוד הנגישות לטכנולוגיה, הטבות מס על השקעות חדשות, סיוע בהכשרה מקצועית טכנולוגית ועוד, כל זה כדי לייצר סביבת תעסוקה, גם ברמת הייצור, המתמודדת עם כוח אדם זול בחו"ל. מה שנחוץ בטווח הארוך הוא תמיכה במחקר באוניברסיטאות, חינוך טכנולוגי חינם ויצירת תשתית אנושית ויכולת מדעית וטכנולוגית, שיבנו משק שיודע להתייצב מול פירות הצלחתו כשזו מגיעה לכל רובדי האוכלוסייה."

 

מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות ציין עוד, ש"יכולתן של ממשלות ברחבי העולם לקבל החלטות גמישות על ניהול מדיניות כלכלית פיסקאלית הן מוגבלות ביותר. ככל שמערכות השלטון מורכבות יותר ונזקקות לקואליציות, כך קשה להן יותר לקבל החלטות דרמטיות". היום לדבריו, ה"דת" השלטת בעולם המערבי דוגלת בעצמאות הבנק המרכזי. הגורמים הפיסקאליים מוותרים על סמכויות ותומכים בהעברתן לבנקים המרכזיים. מצב זה יוצר בעיה, מכיוון שהמדיניות המוניטארית מיטיבה עם מגזרים מסוימים, אשר יודעים לנצלה, אך יתרת המשק הופכת לנגררת ולא נהנית מפירות הפעילות הכלכלית. מי שנמצא בתעשייה של טרנזקציות כלכליות או העלאת רעיונות והעברתם לייצור לארץ אחרת נהנה מהמצב, אך מי שנמצא בתעשייה מסורתית, שבה עלייה של סנט אחד בעלויות הייצור או כוח האדם משפיעה באופן מהותי, יוצא מופסד. למעשה, "התעשייה" המוניטארית מדכאת את "התעשייה" הפיסקאלית המסורתית. "במשבר האחרון, מי שהציל את המשק זה המשק עצמו, ולא הממשלה", אמר אלי יונס.

 

אלדד פרשר, מנהל החטיבה הפיננסית במזרחי-טפחות אמר כי: "שער החליפין ימשיך להתחזק. כשכלכלה מצליחה לייצא יותר מאשר לייבא ויש לה תנועות הון פנימה יותר מאשר החוצה, לאורך זמן שער החליפין יתחזק. המגזר העסקי מצליח לייצר מסים גדלים והולכים, בקצב יותר גדול ממה שהממשלה מגדילה הוצאות. הגירעון הולך ופוחת, ואם משלבים את זה עם סביבת הריביות הנמוכה, אז ההוצאה בגין החוב הממשלתי הולכת וקטנה, וכך אחוז יותר גבוה מתקציב המדינה מפונה לצרכים פיסקאליים אמיתיים ולא למחזור חוב".

 

לדברי פרשר, צריך לזכור שהזרים יכולים בקלות לברוח, וזה יכול לפגוע בשער המטבע. בטווח הארוך המטבע יהיה חזק, אבל היחלשות השקל בינתיים תשפיע על כל מי שיש לו פוזיציה מטבעית. יש פה עירוב בין תנועות סחר לרגולציה, אשר נוצרים בהם לעיתים מצבי משבר, ויש לקחת זאת בחשבון." השכלנו לטפל בין 1993 ל-2003 בבעיה הפנסיונית שהעולם עוד לא התחיל להתמודד בה. יש לנו סביבת ריבית ריאלית יותר נמוכה, החוב הולך ויורד, בעיית ההזדקנות הרבה פחות מדאיגה מבאירופה, ולכן אנחנו יותר אטרקטיביים כמעט מכל מדינה אירופאית ומחלק מהמדינות האסיאתיות. ההישג הכי גדול של הממשלה הוא שהיא הפסיקה להיות מהותית בכלכלה. גם נטל המס הולך ויורד: ב- 2004 הוא עמד על 35.5% וב-2009 ירד ל- 31.4% כאשר ממוצע OECD ב-2007 היה 35.8%. התוצאה הסופית היא שדירוג האשראי של ישראל הוא יציב, ולטעמי הוא יעלה עוד, למרות שזה מסובך לעלות ל-AA.

 

לכתבה בדה-מרקר

 

לכתבה בביזפורטל

עבור לתוכן העמוד