פורום מנהלי כספים ראשיים CFO

אודי לוריא: "ה־IFRS מקנה יותר שקיפות ויותר ידע אך מנגד נוצרים יותר שטחים אפורים - יש הרבה תלונות מרו"ח ודירקטורים שלא מבינים את ה־IFRS. זה מצריך ידע חדש ולמידה ואנשים פשוט לא אוהבים שינויים. אבל בסופו של דבר הם ילמדו".

רשות המיסים הקימה צוות בהשתתפות פורום CFO, לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין, כדי לשנות את כללי המס בהתאם לשינוי שחל על הכללים החשבונאים.
אודי לוריא, משנה למנכ"ל ו-CFO פז חברת הנפט, המכהן כנציג פורום בצוות, הצטרף לפאנל שערך עיתון "כלכליסט" בנושא.
4/06/2008
הגדל

כלכליסט 4/6/08:
ביולי 2006 אימץ המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות את תקן ה־IFRS והכניס את המשק הישראלי לכוננות. התקן החדש משנה לחלוטין את הכללים ו"מכריח" את המשק ללמוד מחדש את הדיווח החשבונאי בישראל. חובת הדיווח לתקן חלה על חברות ציבוריות החל מהרבעון הראשון של 2008, לפני כשישה חודשים.
רשות המיסים החלה, אמנם, ללוות את התהליך החל מ־2006 על ידי מחלקה פנימית שלמדה את התקינה הבינלאומית, אך לפני כחודש וחצי הקימה צוות בהשתתפות פורום CFO, לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין, כדי לשנות את כללי המס בהתאם לשינוי שחל על הכללים החשבונאים.
"מטרת הקמת הצוות היא להקל את היישום של כללי החשבונאות החדשים. צריך לבדוק מה קורה בשטח — הלכה למעשה. זה לא מספיק ללמוד את החומר בצורה אקדמית. הכללים מיועדים למי שמיישם את המעבר בשטח, מרואה החשבון שמבקר את החברות ועד בעלי המניות בחברה שצריכים לדעת לפרש דו"חות", אומר רו"ח גידי בר־זכאי, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המיסים.
לשם כך גיבש בר־זכאי את מה שהוא מגדיר "הצוות המקצועי הטוב ביותר שהצלחנו לגייס". הצוות כולל נציגים מרשות המיסים, פורום CFO, לשכת רואי חשבון, לשכת עורכי הדין ונציגי חברות הביטוח. הצוות התכנס לראשונה לפני כחודש וחצי. בישיבה הראשונה חילקו את הנציגים לקבוצות לפי תתי נושאים וכל תת ועדה צריכה לבחון מההיבט שלה את סוגיות הליבה. בסוף יוני אמורה הוועדה להתכנס ולדון על הסוגיות שעלו על הפרק.
"כלכליסט" כינס ארבעה נציגים בולטים מהצוות לפאנל מיוחד. בין משתתפיו רו"ח בר-זכאי, רו"ח אהוד לוריא נשיא פורום CFO, משנה למנכל וCFO של פז חברה לנפט, רו"ח עופר מנירב נציג לשכת רואי החשבון בישראל ולשעבר נשיא הלשכה, ועו"ד איתן צחור נציג לשכת עורכי הדין.
"שיטת המס בישראל לא תשתנה פלאים בעקבות המעבר ל־IFRS", מבטיח בר זכאי. "ברשות המסים צריכים להשקיף על התהליך לפי מה שמתבצע בשטח. סביר להניח שאגב ההטמעה של ה־IFRS – יש נושאים שיישומם יהיה שנוי במחלוקת ולכן החלטנו ללוות את תהליך ההטמעה כמשקיפים על התהליך. אנחנו נבדוק התנגשות בין ה־IFRS לדיני המס ובמידה ותהיה כזו, יעגנו זאת בחקיקה. המטרה היא לא לפגוע בגביית המס כתוצאה מהמעבר ל־IFRS".
למה החלטתם להקים את הצוות רק עכשיו לאחר שהתקינה כבר נכנסה לפני כחצי שנה?
"אי אפשר לבדוק יישום של ה־IFRS בלי לבחון מה קורה בשטח", אומרים חברי הפורום. "חברות יכלו כבר ליישם זאת החל מ־2007 אבל רוב החברות במשק יישמו את ההטמעה רק ב־2008. אנחנו צריכים ללמוד תוך כדי תנועה".
לצוות יש עוד סוגיות רבות לפתור והוא רק החל את עבודתו. מטרתו היא לספק ודאות ופשטות בעולם המס. הכוונה היא לתת כמה שפחות הוראות מס שיתערבו במעבר לשיטת ה־IFRS. דוגמאות להתנגשויות בין עולם המס לחשבונאות לא חסרות. למשל, שווי שוק של נכסים קבועים. החשבונאות דרשה עד היום להציג בדו"חות את הנכס לפי עלות היסטורית, למרות שבפועל הנכס יכול להיות שווה יותר או פחות. ה־IFRS דורש בעת הצגת הדו"חות להעריך את שוויו של הנכס נכון לאותה נקודה ולראות בהפרש כרווח/ הפסד. הדילמה המהותית היא מול מס הכנסה שכן רואה ברווח/ הפסד כהכנסה חייבת לצרכי מס. בפועל, הנכס לא נמכר ולכן אין לחייבו במס אלא בעת מימוש.
כניסת ה־IFRS לישראל מלווה בקולות מחאה מצד גורמים שונים במשק שלא מעוניינים לאמץ את התקינה החדשה. טענות נשמעו ללא הרף, על האימוץ המהיר מידי של התקינה שיוביל לכישלון מהדהד. ביקורת נמתחה על ידי רואי חשבון, דירקטורים ומנכ"לים של חברות שטענו כי יש קושי רב בהבנת כללי התקינה החדשה ובוודאי ביישומה בפועל. טענה נוספת כוונה לעלות הגבוהה של הפיכת כל מערכת הדיווח והתאמתה לכללי ה־IFRS. זאת, לצד הטענה כי ה־IFRS עוד לא הוכיח את עצמו בעולם ואף נכשל בכמה ארצות.
האם ה־IFRS מועד לכישלון?
בר- זכאי: "איפה שהפקודה שותקת, החשבונאות קובעת".
מנירב: IFRS זה דבר טוב אם היינו בוואקום, ולכן ה־IFRS בעולם עדיין נמצא בשלב הבדיקות והשינויים, אבל לא נחזור אחורה אלא יתבצעו שינויים. נצטרך לצמצמם את מצב אי הוודאות שנוצר בעקבות המעבר. רואי חשבון נחשבים לשמרנים מאוד ובעצם כלל השמרנות בעצם נעלם כמעט לגמרי שבאו כללי ה־IFRS – חיים לפי השמרנות אבל מדברים בשפה אחרת — שפת ה־IFRS".
צחור: "חלק מהדברים יגיעו לידי הבנה – בסופו של דבר, לפחות נעלה את הסוגיות ואת המחלוקות ונביא אותן לפתחו של בית המשפט. שיתוף הפעולה של הצוות גורם לכך שכולם ביחד מעלים את כל הבעיות".
בר-זכאי: "חוק האינפלציה יצר היסטריה נוראית הרבה יותר מה־IFRS ובסופו של דבר היה פשוט מאוד ליישום – היום המצב די דומה, יש ידע נוסף בעולם וחייבים להתאים עצמנו וללכת קדימה ולא אחורה כשמעריכים שווי של חברה".
לוריא: "ה־IFRS מקנה יותר שקיפות ויותר ידע אך מנגד נוצרים יותר שטחים אפורים - יש הרבה תלונות מרו"ח ודירקטורים שלא מבינים את ה־IFRS. זה מצריך ידע חדש ולמידה ואנשים פשוט לא אוהבים שינויים. אבל בסופו של דבר הם ילמדו". בר־זכאי: "אנחנו לא רוצים לבוא ולהגיד מה שהיה אתמול עדיין נמשך, בואו נראה בעוד עשר שנים מה קרה. בפורום הושבנו את טובי ראשי המקצוע לבוא לשם, לומר את דעתם ולהיות שותפים לתהליכים האלו".
איך מסתדרים עם האינטרסים המנוגדים של כל אחד מחברי הצוות?
בר־זכאי: "אני חושב שבסופו של דבר לכל אחד יש את האינטרס שלו. היכולת האדירה שהאנשים האלו מפגינים זה לא להסתכל רק מהזווית שלהם, אלא להשקיף על הדברים מלמעלה ובגלל זה האמירות שלהם מאוד אמינות בעיננו. ברשות המיסים אנחנו מומחים לדעת מתי מישהו מדבר ממתוך האינטרס ומתי לא".
מנירב: "נכון להיום אין נקודות חיכוך, יכול להיות שבסופו של יום יהיו הרבה חילוקי דעות".
צחור: "אני מאמין שהשלכות של ה־IFRS כבר יהיו מחרתיים. למה כוונתי? כיום אנחנו נעזרים בחוקי המס בכל מיני פטנטים מהודו ומדרום אפריקה. ממחר בבוקר כל עורך דין מצוי יהיה חייב להכיר את כללי ה־IFRS כי זה הפיתרון הראשוני. לפני כשנה וחצי ייצגתי תאגיד גדול ששאל אם הוצאות פרסום שהוא שילם מראש יוכרו לו לצרכי מס. בית המשפט התלבט ובסוף אימץ פסיקה של בית הדין האמרקאי מ־1912, היום הוא יאמץ את ה־IFRS, אין ספק. ההוצאה תהיה מוכרת".
בר־זכאי: שלא תטעו, ברשות המיסים אנו עובדים מול כל הגופים הללו. אנחנו יודעים לנהל את המחלוקות בינינו. גם כשלא מסכימים צריך להבין מאיפה כל אחד בא ולנהל את זה משם. בנושאים של ה־IFRS שהם מאוד מורכבים אנחנו צריכים לראות מה קורה בישראל. שתתקבל החלטה היא תהיה הטובה ביותר בסופו של דבר. אנחנו עכשיו מנסים עדיין לזהות את נקודות המחלקות".
בר-זכאי סבור כי לאף אחד מחברי הצוות אין אינטרס להגיע למצב של פרצות במס: "פרצת מס מזיקה למדינת ישראל, היא לא מזיקה רק לרשות המיסים, אלא לכל המדינה. כי במצב כזה לא ניתן לשלוט בתקציב. אנחנו לא מצפים למצוא מחלוקות ברמה של הסוגיות כי אנחנו כולנו חפצים לגבות מס אמת ושתקציב המדינה יהיה איתן וחסון ושהגשמת ה־IFRS בישראל תעבור בצורה החלקה ביותר", הוא אומר.
לוריא: "אם הגישה תהיה מאוזנת לא יהיו בכלל חילוקי דעות. הגורמים שמייצגים לא יכולים לקחת דעה לכאן או לכאן כי יש חברות שהם כאלו ויש אחרות. הם יחפשו את הדרך הכי נייטרלית שתשקף את המהות הכלכלית והמהות התזרימית. אני חושב שזה צודק שנטל המס יחולק בין כולם, זה דבר קשה כי הפוליטיקאים רוצים להראות הורדת מס".
מנירב: "אנחנו צריכים להגיע למצב שזה יהיה הכי נכון וצודק לכולם. אני רוצה שהמס יתחלק באופן אחיד לכולם ושנטל המס לא יוטל על סוג מסוים של חברות".
כיצד מתמודדים עם תקופת המעבר עד ליישום מוחלט של הכללים?
לוריא: "יש זמן חיכוך שאני חושב שייקח משהו כמו שנתיים ואחרי זה יהיה בסדר. אני מקווה שהחברות ידעו להסדיר ולקבל שאלו הם ההשלכות של תקופת המעבר ויתנו לזה לעבור.הIFRS הוא הרבה יותר שקוף, הרבה יותר אחיד, הוא מערכת כללים הרבה יותר רחבה וברורה מאשר הקודמת. בחשבונאות הישראלית לכל דבר היה ניתן למצוא 3 פתרונות מקובלים, היום המערכת הרבה יותר סגורה. יתרה מזאת היא מאפשרת בחירה- אחרי שבחרת אתה חייב להיצמד אתה לא יכול לחזור בך, אתה צריך רעידת אדמה כדי לחזור. צריך היום לקבל החלטות ברורות ומושכלות בשיטה זו כדי לאפשר אחרי זה את ההשוואתיות. ב2009-2010 ואנחנו נחייה בעולם הרבה יותר שקוף מבחינת שוק ההון ובספרות הרבה יותר טובות.
בר-זכאי: "אחת מהמטרות המוצהרות של הIFRS זה שכל העולם מדבר באותה שפה. המס נכנס בשורה אחת או שנים בדו"ח וזה לא משפיע מעבר לכך".
האם ה־IFRS ישפיע בסופו של דבר על נטל המס?
לוריא: "אני מוכן לנבא ומאמין שה־IFRS יגדיל בסופו של דבר את הרווחיות של החברות. לכן ככל שהוא יאומץ יותר, כולם ירוויחו".
מנירב: "להערכתי, ה־IFRS יגרום בסופו של דבר לירידה בנטל המס. אנחנו קוראים היום להקטנת והורדת שיעורי המס. אנחנו בעניין הורדה כי זה נכון מבחינה משקית ולדעתנו ה־IFRS הוא אחד הכלים שיכולים להביא לכך. אני לא חושב שארחיק לכת אם אגיד שה־25% וה־45% נטל מס של היום יגיעו מהר מאוד ל־20% ו־40%. ואנחנו חושבים שצריך לשאוף לכך".
מה יהיה ביום שאחרי מסקנות הצוות?
בר-זכאי: "מה שיקרה ביום שאחרי ייקבע בהתאם למסקנות שאנחנו נגיע אליהן. אם הייתי יודע לענות על השאלה הזו לא הייתי צריך את הצוות. אבל אנחנו בסופו של יום צריכים להגיע למסקנה — האם כללי המס הקיימים היום בישראל מספקים כדי שנוכל לבצע עקיבא מכללי הIFRS או שהיינו צריכים להתאים את פקודת מס הכנסה באופן כזה שחלק מכללי הifrs החדשים יקבלו ביטוי בהוראות ספציפיות בפקודת מס הכנסה. אולי אפילו נושאים נוספים שיעלו יאפשרו חקיקה נוספת שתשפר אותם. אני יכול להבטיח: החקיקה תהיה פשוטה וברורה, לא נלך לחקיקה מסובכת".

לכתבה בכלכליסט  לכתבה בכלכליסט
עבור לתוכן העמוד