פורום מנהלי כספים ראשיים CFO

כניסה לחברים רשומים

  שכחתי סיסמא
קשרי ממשל

פרטי התקשרות

פנחס רוזן, 72 תל אביב 6951294

טלפון: 03-5104555

פקס: 03-5170918

mr@cfo-forum.org

נייר העמדה של הפורום לעניין בחינת המבנה הארגוני של רשות המיסים בישראל

המטרות: שיפור השירות ללקוח, שיפור אפקטיביות העבודה והעמקת הגבייה
9/08/2007

 

להלן עמדת פורום ה-CFO בכל הקשור לבחינת המבנה הארגוני של רשות המיסים. המצב הקשה ברשות המיסים החל בינואר האחרון, עם חשיפת החקירות בחשד לשחיתות לכאורה ברשות המיסים. ברצוננו להזכיר לשבח את המעשים הרבים שעשתה קודם לכן רשות המיסים המאוחדת, ובכלל זה עודפי גביה, מבצע הפיצויים לנפגעי מלחמת לבנון השניה, הרפורמה במס וכו'. מבצעים אלו, ובמיוחד האחרון בהם, זיכו את רשות המיסים ועובדיה באות ראש הממשלה שהוענק ע"י פורום ה-CFO בינואר 2007.

 

בקצרה נאמר כי עמדת פורום CFO היא כי יש להגיע להחלטה מיידית על המשך המיזוג ולאתר מנהל רשות המיסים שיהא אישיות בעלת יכולות ניהוליות ועוצמה אישית. החלטה זו היא שתביא מזור לרשות המיסים ותחזיר עטרה ליושנה. במסגרת תפקידו של מנהל הרשות החדש יהא עליו להתייחס לנושאים רבים שהחשובים בהם:

  • המשך יישום תהליך המיזוג
  • הכשרה מקצועית באמצעות קורסי המפקחים על מנת להחזיר את השורות שהתרוקנו כתוצאה מגל עזיבה מאוד גדול ומחסור בהכשרה מקצועית מספקת בשנים קודמות
  • תיחום הקווים האתיים והמנהליים המגינים על עובדי הרשות ומאפשרים קבלת החלטות. יש לשקול אימוץ עשרת ההמלצות של יואל גבאי כמפורט להלן
  • החזרת הבטחון העצמי ו"גאוות היחידה" שאבדה מאז ינואר האחרון
  • במידה וישנן השלכות על הרכב כ"א הרי שהדבר צריך להיעשות בהידברות עם ועדי העובדים. הפניית עובדים להעמקת הגביה והרחבתה תאפשר המשך המדיניות של הורדת מיסים על יחידים וחברות במשק (שיטוח מדרגות המס למשל שתקל על שכבות הביניים).

למרות האמור לעיל, יש לקחת בחשבון כי קיימים נושאים בהם המיזוג יעיל וקיימים נושאים בהם דווקא המקצועיות הספיציפית יעילה יותר. דוגמא לכך הוא בית חולים אשר בו מחלקות מקצועיות מתמחות לצד מחלקות אינטראקטיביות.  המחלקות המקצועיות -  מנהל מיסים ישירים ומנהל מיסים עקיפים. בין המחלקות האינטראקטיביות ניתן למנות את המחלקה המשפטית, מחלקת חקירות ומודיעין, מחלקת מערכות מידע ואינטרנט, מחלקת אכיפה וגביה וכו'.

 

כלקוחות רשות המיסים, ולשם הקטנת הבירוקרטיה והעלויות הנלוות לה, אנו מציעים התייחסות ספציפית לנושאים הבאים:

  • בעוד שמחלקת השומה הינה מחלקה מקצועית, הרי הביקורות צריך שייעשו במשותף.
  •  יש לייצר את המנגנון הדרוש בכדי שבעת פתיחת עסק או סגירתו, תהיה פתיחת/סגירת תיק אחד, משותף.

מבדיקה שערכנו, הנטייה בעולם כיום היא למערכות מיסוי ממוזגות. כך הדבר בהולנד, אירלנד, דניה, קנדה וכו'. האתגר הבירוקרטי של ישראל הוא גדול, אולם יש לקחת בחשבון כי מדינת ישראל מתחרה על ליבם וכיסם של משקיעים בינלאומיים ומדד הבירוקרטיה העולמי מייחס משקל רב למערכת המיסוי.

 

חשוב לציין כי להחלטתה של ועדה זו, מחכים לא רק ועדי העובדים ברשות המיסים, אלא גם ועדי העובדים של הנמלים, חברת חשמל וגופים ממשלתיים אחרים. משרד האוצר, התובע, בשם המשק, שינויים מבניים, התייעלות וקיצור בירוקרטיה,  במשרדי ממשלה אחרים, לא השכיל לבצע שינוי מבני פנימי. בספטמבר 2003 התקבלה החלטת ממשלה למזג את שני אגפי המיסים – מ"ה ומע"מ ומכס לרשות אחת. דומה ששינוי מבני זה במשרד האוצר – אם יבוטל – יהווה עילה טובה לביטול שינויים מבניים בביצוע, ו/או בתכנון, במשרד ממשלה אחרים – כל זאת – לרעת המשק.

 

ולסיכום נאמר כי בהשוואה למיזוגים בסקטור העסקי, מיזוגים בחברות ו/או ארגונים גדולים, מתמשכים על פני שנים ארוכות. תהליך מיזוג רשות המיסים נמצא עדיין בתוואי הנורמאלי של מיזוגים. נסיגה בשלב זה – מיותרת.

 

מיקוד בשירות ללקוח:

נישום אחד – משרד עו"ד אחד – משרד רו"ח אחד – רשות מיסים אחת. 

ראשי פרקים:

 

1.      מדוע אנו נמצאים בפוזיציה של דיון מחדש בסוגית מבנה רשות המיסים

2.      האם ההחלטה על המיזוג נכונה

2.1.            האם הייתה נכונה בזמנו

2.2.            האם היא עדיין נכונה כיום

3.      הסיבות להמשך המיזוג

4.      ניתוח עמדות של גופים ודוברים אחרים

5.      המלצות פורום CFO

6.      נספח: תקציר דו"ח יורם גבאי

  

להלן פירוט הדברים -

 

1.       מדוע אנו נמצאים בפוזיציה של דיון מחדש בסוגית מבנה רשות המיסים

1.1.   העילה לדיון המחודש בדבר האיחוד, איננה עניינית, אלה נובעת מחולשתה הזמנית של הנהלת רשות המיסים. חולשתה של הנהלת רשות המיסים הינה שבר עמוק ומשמעותי. השבר החל בשעת מעצרם של ג'קי מצא ואיתן רוב, המנהלים הקודמים של רשות המיסים בהאשמות של שחיתות לכאורה.  השבר התפתח עם ביצוע מעצרים, חקירות, הרחקה ממקום העבודה של דרגים נמוכים יותר. הצורך במינויו המיידי של מ"מ מנהל רשות מיסים גרם למינוי טווח מיידי וקצר של ד"ר יוסי בכר, שסיים בדיוק באותה עת את תפקידו כמנכ"ל משרד האוצר. סמכותו של פקיד שומה, כמו גם הדרגים שמעליו, לקבל החלטות, נפגמה. התחושה הכללית של עובדי רשות המיסים היא של פחד מקבלת החלטות, חוסר אמון במערכת ככזו שיכולה להגן על העובדים ואבדן דרך. על רקע זה רבים משדירת הניהול הבכירה של הרשות עזבו או מבקשים לעזוב. רוח נכאים שוררת ברשות המיסים. לכך מצטרפת גם העובדה שבשנים האחרונות לא גויסו והוכשרו די מפקחים חדשים, דבר שייצר דילול משמעותי של הכוחות המקצועיים ברשות.

 

1.2.   מטבע הדברים, אנו מבינים את התהליך בו ועדי העובדים דורשים בסיטואציה זו את הפסקת המיזוג כאילו הוא הגורם למצוקתם הנוכחית. אין ספק כי מיזוג, מטבעו, מעורר פחד בעובדים. פחד משינוי, פחד מפיטורים, פחד מעיכוב בקידום. בהיעדר הנהגה חזקה, היכולה לכוון את הארגון להשגת חזון מעורר השראה ומטרות ברות השגה, בהיעדר הנהלה היכולה לספק את האמצעים להשגת המטרות ולהגן על העובדים, בהיעדר כל אלו – הפחד השתלט.

 

1.3.   העובדים דרשו מממלא המקום הזמני של רשות המיסים, ד"ר יוסי בכר, לחזור ולפצל את רשות המיסים. הטענה הישנה של העובדים כי האיחוד יגרום לכפילויות במשרות וכתוצאה מכך יפוטרו יותר מ-1,500 עובדים ויימנע קידומם של עובדים אחרים שבה ועלתה, מבלי שמכהן מנהל רשות מיסים לטווח הארוך היכול להצהיר, ולהיות אחראי לכך שהאיחוד אינו כרוך בפיטורי עובדים, אלא רק בניודם מתפקיד לתפקיד, בהתאם לצרכים החדשים.

 

1.4.   לאחר שתמו שלושת חודשי כהונתו של בכר כמ"מ מנהל רשות המיסים, בהנחייתו של מזוז הוקמה באוצר ועדה לאיתור מנהל רשות מיסים חדש בראשותו של מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב.

 

1.5.   השבר ברשות המיסים אף התחזק אל מול השבר הגדול במשרד האוצר בכללותו. חקירתו של שר האוצר אברהם הירשזון בחשד לשחיתות לכאורה, והתפטרותו שבאה לאחר מכן, התחלפותם של ראשי אגפים במשרד, המלחמות הפנימיות – כל אלו גרמו לחולשה במשרד האוצר שלא יכול היה להוציא את רשות המיסים לדרך חדשה. כל אלו, חיזקו את חששות העובדים מחד ואת דרישתם לפיצול מחדש של רשות המיסים כנובעת מכך. עבודתה של ועדת האיתור הופסקה, והוחלט על הקמתה של הועדה הנוכחית לבחינת מבנה רשות המיסים – המשך המיזוג או פיצול מחדש.

 

1.6.   כתוצאה מהעיכוב במינויו של מנהל קבוע, מתעכבים מינויים של עשרות בכירים נוספים בדרגים של סגני מנהל רשות ופקידי שומה, סגני פקידי שומה ומנהלי מחלקות – דבר הפוגם אף הוא באופן חמור בתפקוד רשות המיסים.

 

1.7.   דומה שההחלטה של ועדה זו, עוסקת, יותר מאשר בהחלטה על מבנה רשות המיסים, בסוגיה של מה היא הדרך הטובה ביותר להבראתה של רשות המיסים:

·         המשך בדרך המיזוג  - ואיתור קברניט חזק למערכת שיוליך אותה לדרך חדשה

·         פיצול מחודש של רשות המיסים תוך שמירה על הסטטוס קוו ומה שהיה הוא שיהיה

 

1.8.    יש לציין כי להחלטתה של ועדה זו, מחכים לא רק ועדי העובדים ברשות המיסים, אלא גם ועדי העובדים של הנמלים, חברת חשמל וגופים ממשלתיים אחרים. משרד האוצר, התובע, בשם המשק, שינויים מבניים, התייעלות וקיצור בירוקרטיה,  במשרדי ממשלה אחרים, לא השכיל לבצע שינוי מבני פנימי. בספטמבר 2003 התקבלה החלטת ממשלה למזג את שני אגפי המיסים – מ"ה ומע"מ ומכס לרשות אחת. דומה ששינוי מבני זה במשרד האוצר – אם יבוטל – יהווה עילה טובה לביטול שינויים מבניים בביצוע, ו/או בתכנון, במשרד ממשלה אחרים – כל זאת – לרעת המשק.  

 

2.       האם ההחלטה על המיזוג נכונה

2.1.     האם הייתה נכונה בזמנו?

מטרת המיזוג, כפי שנקבעה בהחלטת הממשלה: "...ייעול של ניהול המיסוי בישראל וחסכון במשאבים תקציביים ובתקני כ"א, תוך שיפור יכולת ההרתעה, האכיפה וגביית המיסים..." – שיקולים שהיו בבסיס המיזוג דיברו על שיפור השירות ללקוח, שיפור אפקטיביות העבודה והעמקת הגבייה. מטרה זו עומדת בקנה אחד עם האינטרסים של הסקטור העסקי, הן בהיותה מבטיחה הקטנת הבירוקרטיה, הרחבת מעגל משלמי המיסים ופישוט מערכת המס.

 

יודגש כי במדינות רבות, קיים  גוף משותף למ"ה ומע"מ – וזוהי המגמה העולמית. כך הדבר בהולנד, אירלנד, דניה, קנדה וכו'. האתגר הבירוקרטי של ישראל הוא גדול, אולם יש לקחת בחשבון כי מדינת ישראל מתחרה על ליבם וכיסם של משקיעים בינלאומיים ומדד הבירוקרטיה העולמי מייחס משקל רב למערכת המיסוי.

 

יתרון נוסף וחשוב באיחוד הוא החופש בקביעת מדיניות מיסים. מיזוג יאפשר בעתיד לבטל בכלל את המע"מ או להקטינו למספר מוצרים ושירותים מצומצם ובאחוז נמוך יותר כפי שמקובל במדינות רבות, כל עוד אגף המע"מ הוא רשות נפרדת זה לא יקרה.  

 

2.2.   האם החלטת המיזוג נכונה כעת?

2.2.1.   כל מטרות המיזוג, כפי שהוגדרו אז, רלוונטיות גם כיום, ואולי אף ביתר שאת לנוכח המשבר המתמשך ברשות המיסים. למרות שאין אנו רואים בעין את השלכותיו של משבר זה – הנזק למדינת ישראל הוא נזק חמור שיתגלה במשך הזמן, ויהפוך להיות משברי אם וכאשר תפגע הצמיחה על בסיס מיתון בצמיחה העולמית ו/או מצב בטחוני שישפיע על הצמיחה במשק הישראלי. שומה על הממשלה, שר האוצר וועדה זו לעשות כל שניתן להביא להבראתה של רשות המיסים בטווח הקצר ביותר האפשרי.

 

2.2.2.   איחוד רשות המיסים, לווה בתוכניות יישום והסכמות של כל הצדדים, ובכלל זה – הסכמה עקרונית עם העובדים – בה נותר להשלים את נושא מנגנון הפיצוי לעובדים, אישור נציבות שירות המדינה, אגף תקציבים וכו'. תוכניות לבדיקת המהלך ותוכניות יישום של חברת תפן.

 

2.2.3.   בהשוואה למיזוגים בסקטור העסקי, מיזוגים בחברות ו/או ארגונים גדולים, מתמשכים על פני שנים ארוכות. ניתן לקבוע לפיכך כי מיזוג רשות המיסים הינו בתוואי הנורמאלי של מיזוגים. נסיגה בשלב זה – מיותרת.  

 

3.       הנימוקים להמשך המיזוג

נייר העמדה של פורום ה-CFO בוחן שני מצבים אפשריים – רשות מיסים מאוחדת המתפקדת היטב, מול הפרדה מחדש לשני אגפי מס – ששניהם מתפקדים היטב. השאלה הנשאלת היא מהו המצב הטוב ביותר למדינה, הן מבחינת תפקודה הן מבחינת ההשלכות על המשק.

 

פורום CFO המאגד את סמנכ"לי הכספים של החברות המובילות במשק, מייצג את אינטרס "הלקוחות". את הנישומים. את המשקיעים והמעסיקים.  ייחודו של הפורום הוא בהיותו מאגד את כלל החברות במשק – תעשיה מסחר ושירותים, היי טק ותעשיה מסורתית, חברות פרטיות, ציבוריות, ממשלתיות וזרות, חברות עסקיות וארגונים ציבוריים. ייחוד נוסף של הפורום הוא בהיותו מאגד את סמנכ"לי הכספים – דהיינו את הגורמים הישירים העובדים בשיתוף פעולה מול רשות המיסים.

 

נקודת ראות המדינה, המשק והחברות – מחייבות כולן את המשך מיזוג רשות המיסים:

  

3.1.   מדיניות כלכלית/פיסקלית אינטגרטיבית

 

3.1.1.   כיום אנו מוצאים במקרים רבים התנגשות בין חוקי מ"ה לחוקי מע"מ, כך לדוגמא בהכרה בחובות אבודים, באבחנה בין שימושים פרטיים ולצרכי עסק, בהוצאות רכב וכו'. התנגשויות אלו הינן אבסורדיות. שהרי ממה נפשך, אם חוב הוכר כאבוד לצורך מ"ה כיצד זה אינו אבוד לצרכי מע"מ? אם הוצאה מוכרת לצורך מע"מ – הכיצד זה אינה מוכרת לצורך מ"ה? רשות מיסים אחת, מחוקקת דינים שיש בהם קורלציה ותיאום פנימי ומביאה לכן לפישוט מערכת המס המסורבלת כל כך של מדינת ישראל.

 

3.1.2.   חוזרים מקצועיים – מן הראוי שיצאו מישות אחת ויפגינו קורלציה פנימית תוך שהם מאפשרים ביצוע קל ויעיל.

 

3.1.3.   פסיקה ופסיקה מקדמית – חייבים להיעשות ברשות מאוחדת, הלוקחת בחשבון את כל ההשלכות של פסיקתה הן על מ"ה והן על מע"מ.

 

3.1.4.   פיצול האגפים מקטין את נקודות החופש של הממשלה. כך למשל, קיומו הנפרד של אגף מע"מ ומכס, מכשיל מראש כל אופציה לבטל ו/או להקטין את המע"מ, אם וכאשר תרצה בכך הממשלה. 

3.2.   עוצמה ביצועית

 

לעוצמה הביצועית הנובעת מהמיזוג יש חשיבות במיוחד בעיתות משבר. כבר בתקופת קיומה הקצרה של רשות המיסים, ניתן להביא שתי דוגמאות ליתרון הטמון במיזוג בעיתות כאלה. בעת המשבר הכלכלי הגדול, יצאה רשות המיסים במבצע גביה משותף "מבצע חס וחלילה" שהצלחתו נבעה בעיקר כתוצאה מריכוז עוצמה ויכולת ביצועית של כל גורמי המס. הדוגמא השנייה, היא מבצע הפיצויים במלחמת לבנון השנייה, שהתאפשרה רק כתוצאה מהשילוב בין מ"ה – מס רכוש ובין מע"מ. הפיצויים שניתנו ע"י מ"ה/מס רכוש התבססו על נתוני גבית המע"מ. כך, בדומה, שילוב מערכות המידע של שני האגפים מהווה יתרון חשוב בביצועים.

  

3.3.   יעילות בגביה

איחוד הגביה, ממש כמו איחוד הביקורת והשומות, היא תהליך יעיל קצר וזול בהשוואה לסרבול הבירוקרטי הקיים כעת.

3.3.1.   הפחתת בירוקרטיה ועלותה הנגזרת

א.      אחד המדדים המשווים את מידת התחרותיות/האטרקטיביות של מדינה להשקעות זרות, בוחנת את הבירוקרטיה בהקמת עסק ובסגירתו. בישראל, המדורגת במקום נמוך בהשוואה הגלובלית, הבירוקרטיה רבה ביותר. לעניין רשות המיסים – שלוש תחנות צריך המשקיע לעבור בפתיחת עסק – פתיחת תיק ניכויים, פתיחת תיק מ"ה, פתיחת תיק מע"מ. שלוש תחנות צריך המשקיע לעבור גם בסגירת עסק. אין שום סיבה הגיונית שמגעו של האזרח עם רשויות המס (ואולי אף עם מערך הגביה של הביטוח הלאומי) לא יתמצא ב-one stop shop. אין שום סיבה לבירוקרטיה מיותרת.

 

ב.      איחוד ביקורת. במצב הנוכחי, מקיימות רשויות המיסים שלוש ביקורות נפרדות. ביקורת מס, שיכולה להמשך כמה שבועות, זמן מה לאחר מכן, ביקורת מע"מ – הנמשכת גם היא מספר שבועות ולאחריה ביקורת מ"ה ניכויים, וביקורת ביטוח לאומי. כולם דורשים לעיין באותם ניירות, שואלים שאלות דומות ובודקים את אותה חברה תוך שהם גורמים להוצאות כפולות ומשולשות על שכר לעובדים (הן עובדי המדינה והן עובדי החברה), לרו"ח ויועצים משפטיים של החברה וכו'. התנהלות זו יקרה לחברות כמו שהיא יקרה ומיותרת לרשויות המס. איחוד הביקורת ע"י צוותים משותפים תחסוך הרבה זמן וכסף, ותאפשר כיסוי ביקורת נרחב יותר של נישומים רבים יותר.

 

ג.       איחוד שומה. צרכן יקר אחר הוא תהליך השומה. גם כאן יכול להתנהל דיון שומות כפול ומשולש – ארוך, יקר ומיותר. רשות מיסים אחת תאפשר איחוד שומה וייעול המערכת.

 

ד.       הנישום במדינת ישראל ממלא שלושה סוגי דו"חות, ומשלם שלושה תשלומים נפרדים מדי חודש: דו"ח מ"ה ניכויים, דו"ח מקדמות מ"ה ודו"ח מע"מ. שלושה אלו, יוצאים מאותו כיס ונכנסים לאותו כיס. הפחתת הבירוקרטיה מתאפשרת ברשות מיסים אחת –דו"ח אחד ותשלום אחד תוך קיזוז מיידי בין שלושת הסעיפים האמורים.

 

ה.      חקירות – חקירות מע"מ וחקירות מ"ה – במידה והן יתנהלו יחד יכולות להיות ממצות יותר. המדובר כאן שוב על מערכת כפולה ומשולשת שחוקרת את התנהלותו של הנישום. מיותר מבחינת המערכת ומהווה עינוי מיותר מבחינת הנישום. אדרבא – יושקעו כל המאמצים החקירתיים פעם אחת, יעמיקו לשורשם של דברים ותהליכים, ומסקנת החקירה תהא על כל חבויות המס של הנישום כמו גם הליך פלילי אחד במידת הצורך.

נקודת ראות העובדים:

אין ספק שלנקודת הראות של העובדים יש חשיבות רבה כאשר באה ההנהלה לקבוע מדיניות, ועל אחת כמה וכמה כאשר אין הנהלה קבועה ויציבה – כמו במקרה שלפנינו. המערכת חייבת לשמור על האינטרסים של העובדים, למנוע פיטורים ולהתוות תוואי התקדמות מקצועי וניהולי. כרגע, שולט הכאוס. דרג שלישי ורביעי ברשות המסים מבקש לעזוב. כניעה ונסיגה לפיצול מחודש של רשות המיסים לא תביא טוב למערכת. להיפך. יש למצוא קברניט טוב שיוביל את רשות המיסים הממוזגת לתנופת עשייה, גאוות יחידה וסיפוק מקצועי. העובדים של רשות המיסים, עובדים טובים ומסורים למערכת, קיבלו מפורום CFO את אות ראש הממשלה בינואר 2007 על תרומתם ועבודתם המאומצת להענקת פיצויי מלחמת לבנון השנייה. ראוי להם לעובדים מצוינים אלו, שיובילו את המאבק להמשך מיזוג רשות המיסים, ולא ייכנעו לפחד משינוי, כאשר שינוי זה יביא ערך רב למשק.

 

מדינת ישראל תלויה באיכותם של רשות המיסים ואנשיה.

ניתוח עמדות שהוגשו לוועדה

בניתוח ניירות העמדה שראינו, שהוגשו לוועדה, עולים כמה טיעונים משותפים:

א.          המהלך של איחוד אגפי המיסים לרשות מיסים אחת כבר נכשל.

 

אין ספק כי מטרת האיחוד הייתה טובה, אולם בפועל לא הושגו חיסכון ויעילות, נהפוך הוא, מהלך זה הכביד על תפקוד אגפי המיסים וזרע מבוכה תפקודית". נטען בנייר העמדה של לשכת עו"ד. עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי טוענת כי בפועל "גדל מספר חוזי הבכירים ולא היה כל חיסכון בתפעול".

·         אולם, בניגוד גמור לכך, טוען יורם גבאי, לשעבר מנהל הכנסות המדינה כי "רשות המסים השלימה בהצלחה את איחוד האגפים". (מתוך דו"ח סנאט של מרכז מאקרו לכלכלה מדינית בשיתוף קרן פרידריך אברט)

·         עדות נוספת להצלחת המיזוג, ניתן למצוא בדבריו של בועז סופר, סמנכ"ל רשות המיסים שאמר לחברי ועדת הכספים כי "רק לאחר איחוד אגפי המיסים באוצר לרשות אחת, קיבלנו פרספקטיבה רחבה יותר על העניין (שווי רכב – נ.ק.)".

·         על הצלחותיו של המיזוג עד כה, יעידו אלפי תושבי הצפון שקיבלו את פיצויי מלחמת לבנון השניה ממס הכנסה לפי נתוני מע"מ, ואלפי הנישומים שהסדירו את חובם במבצע "מס וחלילה" שהתאפשר תודות לעבודה משותפת זו בין האגפים, ותעיד גביית היתר בשנות קיומו של המיזוג.

 

רשות המיסים המאוחדת יצרה בשנתיים האחרונות הצלחות מוכחות, הן בהיקף הגביה, הן בטיפול בפיצויי מלחמה, הקמתו של מוסד פרה-רולינג, ועוד.

 

ב.           מטרות המיזוג לא ישימות

 

לטענת לשכת עו"ד "שלוש המטרות העיקריות, שעמדו ביסוד התכנית לאיחוד האגפים בשנת 2003, הוכחו כבלתי ישימות, הן מבחינת שיפור השירות ללקוח והאפקטיביות והן מן ההיבט של העבודה והעמקת הגבייה".

·         נראה לנו כי טיעון זה – אסור שיתקבל על ידי הועדה. חובתו של המנהל הציבורי להציב לעצמו שלוש מטרות חשובות אלו.

·         באשר לתוכן העניין, הרי שאין חולק על כך שבשנות האיחוד דווקא השתפר מאוד השירות ללקוח – כפי שעולה מסקר שביעות רצון ה-CFOs מתפקוד גופי ממשל, כמו גם מדבריו של איל גבאי בדו"ח האמור מעלה.

 

רשות המיסים שיפרה מאוד את הטיפול בלקוחות/הנישומים. היקף הגביה עלה על הנדרש בתקציב.

 

ג.            אין קשר לוגי בין האגפים

 

"יש הבדל מהותי בין שני אגפי המיסים", כותב אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "אגף המסים הישירים מטפל בהכנסות ורווחי חברות ויחידים, ואילו אגף המסים העקיפים (מכס ומע"מ) הינו חלק אינטגראלי ומהותי ממערכת סחר חוץ של המדינה." "הפערים  המהותיים בין מערכת המיסוי  הישיר למיסוי  העקיף  מחייבים  התנהלות  נפרדת"  כותבת

עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי. לטענת לשכת עו"ד "יסודותיו המקצועיים של כל אחד מחוקי המסים, כלומר פקודת מס הכנסה מצד אחד,  וחוק מע"מ מצד שני, שונה באופן מהותי ובלתי ניתן לאיחוד או שילוב עם החוק העומד בתשתית המערכת השנייה.  בעוד שמערכת מע"מ ניצבת על  תשתית טכנית במהותה,  דיני מס הכנסה רואים את היפוכה

של התמונה בהענקת משקל רב למהות על פני הצורה. השוני בין שתי מערכות המס – בסיסי הדיווח, עיתוי ארועי המס, וההשלכות הנובעות מהפרשות המס – מחייב בקרה פנימית, חשבונאית ומשפטית מדוקדקת. בשל כך, קיים צורך בהפרדה בין תחומי הטיפול". דומה שטענה זו היא המעניינת ביותר משלל הטענות שהועלו נגד המיזוג והיא הסוגיה המרכזית.

·         התשובה לסוגיה זו, לקוחה ישירות מתחום הייעוץ – משרדי עו"ד, רו"ח ויועצי מס המטפלים במיסים מטפלים בדרך כלל הן במיסים ישירים והן במיסים עקיפים. הם שמים את הלקוח במרכז ובונים סביבו את השירות כ-One Stop Shop. כן יש להם מחלקות שונות עם תחומי התמחות שונים. אבל הארגון הוא אחד.

 

מיקוד בשירות ללקוח מחייב: נישום אחד – משרד עו"ד אחד – משרד רו"ח אחד – רשות מיסים אחת.

 

ד.        דמורליזציה הנובעת מהאיחוד

 

"עובדי אגפי המסים, ובייחוד אגף מס הכנסה, נתונים במצב רוח קשה ובאווירת דכדוך בעקבות ניסיון האיחוד שכשל ופרשת החשדות והמעצרים של צמרת הרשות." טוענת עמותת הסגל הבכיר.

·         אין ספק כי רשות המיסים, על אגפיה השונים, נמצאת במשבר – אולם משבר זה לא היה קיים עד לפרשת החשדות והמעצרים של צמרת הרשות ותהליך עזיבתם המוגברת בכירי רשות האחרים כתוצאה ממנה. על איחוד רשות המיסים הוחלט בספטמבר 2004, תהליך הדמורליזציה החל בינואר 2007. אין קשר בין המיזוג והדמורליזציה. להיפך, ככל שימונה מהר יותר מנהל טוב לרשות המיסים – ככל שיקטן הספק – יפסק הכרסום, תיעצר ההידרדרות וההידלדלות במשאב האנושי הקריטי של רשות המיסים – קרי: עובדיה.

 

דרוש מינוי דחוף של מנהל רשות מיסים, חזק ואפקטיבי, שיחדש את גאות היחידה שאבדה בינואר השנה עם תחילת החקירות לשחיתויות. כניעה לבינוניות לא תסייע.

 

 

ה.       מבנה מאוחד הוא זה שהביא לשחיתות לכאורה שנתגלתה בחקירות שני ראשי הרשות הקודמים

 

"המיזוג הביא לריכוז עוצמה מופרז המזמין פיתויים ולחצים ואף סיכונים לסחיטה" טוענים המתנגדים למיזוג, או בציטוט ישיר מדברי ראשי ועדי העובדים: "פרדילוב ואדרי טוענים, כי המבנה שנוצר בעקבות המיזוג הוא בלתי אפשרי לניהול ומזמין פרשיות שבהם נחשדים שני המנהלים של הרשות מאז מיזוגה, רוב ומצא."

·         בדו"ח הסנאט שכתב יורם גבאי, מתמודד הוא עם שאלת השחיתות האפשרית ברשות המיסים ומציע עשר דרכים לפתרון המצב, ובכלל זה - האצת תהליך הרוטציה ביו פקידי השומה; קביעת תקופת צינון של שנתיים לפחות בין עבודתו של איש מסים בתוך מערכת המסים לבין ייצוג חברות  ועצמאיים;  יצירת נהלים נוקשים וברורים בנציבות שרות המדינה ביחס למינויים פוליטיים בדרג הבכיר והמקצועי  ברשות  המסים; הפחתת התמרוץ לעובדי המסים, לקבל תוספת הכנסות מביקורת בעסק והעלאת מרכיב איכות הביקורת  וכמות הביקורות; בחינה מחודשת של ההצעה להקמת בית משפט למסים, פישוט מערכת המסים, כתיבתו והטמעתו של קוד אתי ברשות המיסים ועוד. עניין הפיצול מחדש של רשות המיסים כאמצעי להקטנת האפשרות לשחיתות – איננה בין עשר הפעולות המומלצות.

 

אין קשר בין המבנה והחשד לשחיתויות. ראינו שחיתויות ברשויות מקומיות קטנות וגדולות. על רשות המיסים לאמץ את הצעתו של יורם גבאי.

 

4.    המלצות CFO פורום

 

אשר לכן, דורש הפורום את המהלכים הבאים:

 

  1. החלטה מיידית על המשך המיזוג.
  2. איתור מיידי של מנהל רשות המיסים. אישיות בעלת יכולות ניהוליות ועוצמה אישית.
  3. הגדרת תפקידו של מנהל הרשות החדש: המשך יישום תהליך המיזוג, תיחום הקווים האתיים והמנהליים המגנים על עובדי הרשות ומאפשרים קבלת החלטות, החזרת הבטחון העצמי ו"גאוות היחידה" שאבדה מאז ינואר האחרון.
  4. במידה וישנן השלכות על הרכב כ"א, הרי שהדבר צריך להיעשות בהידברות עם ועדי העובדים. הפניית עובדים להעמקת הגביה והרחבתה תאפשר המשך המדיניות של הורדת מיסים על יחידים וחברות במשק (שיטוח מדרגות המס למשל שתקל על שכבות הביניים).

פיצול מחדש יהיה בכייה לדורות. אנו סבורים כי ראוי שעמדתו של פורום CFO תשקל במלוא כובד הראש, בהיותו הגוף המאגד את מירב הלקוחות של רשות המיסים. נייר עמדה זה נכתב מתוך שיקול דעת האינטרסים של המדינה, העובדים והמשק.  נשמח להרחיב ולפרט נייר עמדה זה – ככל שנידרש. 

תקציר דו"ח רושם גבאי  תקציר דו"ח רושם גבאי
עבור לתוכן העמוד