פורום מנהלי כספים ראשיים CFO

יוחאי שוחט: אז יש בצורת או אין: איך מנהלים את משק המים בישראל?

8/07/2018
יוחאי שוחט: אז יש בצורת או אין: איך מנהלים את משק המים בישראל? (הגדל)

בכנס השנתי של פורום CFO באילת סקר CFO מקורות יוחאי שוחט את מדיניות ניהול משק המים בישראל: התפיסה החברתית לפיה המים של כולנו והתפיסה הכלכלית של מחיר ממוצע ארצי דומה לכלל האזרחים

 
 
עו"ד מיכל קורן
 

משק המים חזר לכותרות בשבועות האחרונים, עם פרסומות המזכירות לכולנו מנגינות נשכחות ש"חבל על כל טיפה". היסטוריה של משק המים מתחילה עוד לפני קום המדינה, עם היווסדות מקורות לפני 81 שנה. בשנת 1944 מקורות מוציאה ספר - אוצרות המים בישראל ובו תוכנית להובלת מים לדרום בהיקף פוטנציאלי של 4 מיליארד קוב. צינור המים לנגב הוקם עוד לפני קום המדינה ובזכותו ניתן הנגב בתוכנית החלוקה לישראל, כך על פי בן גוריון . 20 שנה אח"כ נחנך המוביל הארצי - הפרויקט הלאומי הגדול ביותר; ב-1955 החלה הובלת המים מהירקון לנגב; השפד"ן, שמזרים מים לנגב, הוקם ב-'69 ומהפכת ההתפלה מתחילה ב-2005, בסקירה ההיסטורית הקצרה הזאת פתח יוחאי שוחט CFO מקורות את דבריו בנושא מדיניות משק המים בישראל, בכנס השנתי של פורום CFO באילת.

לדבריו, "באופן ייחודי מאד לישראל, חוק המים קבע כבר ב-1959, שכל המים שייכים למדינה - המים הם של כולם. זוהי חקיקה לא אופיינית. במדינות מערביות מי שגר ליד מקור מים - הם שלו. בישראל הממשלה מנהלת ומקצה את המים בראיה ארצית כוללת. בנוסף מחיר המים אמור לשקף את העלות, גם זה לא דבר מקובל בעולם.

"משק המים מורכב משחקנים רבים, רשות המים תחת שר האנרגיה וכן רגולטורים רבים נוספים - רשות החברות, אגף תקציבים, חשכ"ל, משרד הבריאות ומשרד הגנת הסביבה. כמו כן, יש היום הרבה שחקני ייצור במשק המים, מרגע שההתפלה הפכה לחלק עיקרי ממי השתייה שלנו (היום 80% ממי השתייה מגיעים מהתפלה - מ.ק.). בהולכה ארצית יש שחקן אחד, מקורות, בגלל משמעות הקמת התשתית המורכבת".

"המשקעים מתמעטים ", אמר שוחט, "ישראל חווה תופעה ששכיחותה היא אחת לעשרות או מאות שנים - מגמת ירידה במשקעים בחמש שנים האחרונות שנמוכה מהממוצע הרב שנתי. בנוסף יש קיטון משמעותי במשקעים בצפון הארץ, שהוא אזור שלא מחובר למערכת הארצית של המים כי לא חשבו שיהיה צורך בכך בצפון. התוצאה - גרעון משמעותי במאגרים הטבעיים השפירים. המחסור במאגרים מלאים הוא של 2.5 מיליארד קוב מים - שלוש שנים של צריכה ביתית.

"כדי להתמודד עם הצמצום במשקעים, המדינה מתפילה מים. באילת יש התפלה כבר משנות ה-60 וב-2005 החלה ההתפלה הגדולה בים התיכון. היום כבר מתפילים כמעט 600 מיליון קוב לשנה. בחורף האחרון סחטנו עד הסוף את כושר הייצור.

כמו כן, ישראל מנצלת מי שפכים לחקלאות. כמעט 450 מיליון קוב ב-2016 (שהם כ-88% ממי השפכים - מ.ק.), אחרת היינו זקוקים לעוד 4.5 מתקני התפלה".

שוחט מסביר כי הפתרונות למצב הנוכחי עולים מהחלטת ממשלה מהחודש האחרון - להקים עוד 2 מתקני התפלה (תהליך של חמש שנים בערך - מ.ק.), ולהזרים מים מההתפלה לכנרת. בנוסף יש כוונה לשקם כ- 500 קידוחים. "בסוף 2019 נשפוך מים לכנרת במטרה לשמור עליה, כמאגר רזרבה. אנו מבצעים גם עצירה של נגר עילי (זרימת מים על פני השטח - מ.ק.), למשל ליד קיסריה, אבל בשיקולי עלות-תועלת זה לא תמיד כדאי. לשם מימוש החלטת הממשלה דרוש גידול משמעותי בהשקעות - כמעט הכפלה של תקציבי הפיתוח, שימומנו ע"י הציבור דרך תעריף המים ככל הנראה".

שוחט דיבר בהמשך גם על העיקרון של קביעת מחיר המים: "בישראל יש מחיר ממוצע ארצי למים. על אף שיקר יותר להוביל מים לערבה מאשר להתפיל מים לתושבי חדרה לדוגמה, תושבי שני המקומות ישלמו את אותו המחיר. זו החלטה סוציאלית. כך משמשים המים כלי תומך למדיניות ממשלתית כמו פיזור אוכלוסיה לערבה למשל (שם יש 3,000 תושבים). היום אנחנו משלמים על מים לבית כ-9 שקל למ"ק (מטר מעוקב - מ.ק), מחיר שמורכב ברובו מעלויות תאגידי המים וטיפול בשפכים, ובחלקו הקטן יותר מעלות המים המותפלים ועלות ההולכה ע"י מקורות".

מה יהיה בעתיד? "התחזית היא לעלייה בצריכת המים - היום נצרכים 2.4 מיליארד קוב וב-2030 נשתמש בעוד מיליארד קוב מי התפלה. כמות מי הקולחין שלנו תגדל פי שתיים. אין לנו אפשרות להמציא מים אחרים".

"אנחנו מדינה מיוחדת בתחום המים" סיכם שוחט, "אנחנו מלמדים חיסכון במים מגיל הגן, הסביבה תומכת חדשנות ויזמות, התפיסה החברתית שהמים הם של כולנו והתפיסה הכלכלית היא שהמחיר ישקף את העלות. זה דחף אותנו להוביל בעולם בשיעור מים מותפלים, בשיעור מים מושבים - 90% ממי הביוב מושבים לחקלאות, מקום ראשון בעולם ובפער של פי שתיים ומעלה מהמדינה הבאה; גם בפחת מים נמוך אנו מספר אחת בעולם וגם במודלים תפעוליים של בקרה. חוץ מזה, איכות המים בישראל מצוינת. אפשר וכדאי לשתות מים מהברז".

עבור לתוכן העמוד