פורום מנהלי כספים ראשיים CFO

כניסה לחברים רשומים

  שכחתי סיסמא
קשרי ממשל

פרטי התקשרות

פנחס רוזן, 72 תל אביב 6951294

טלפון: 03-5104555

פקס: 03-5170918

mr@cfo-forum.org

יהודה בן אסאייג: "אני בהחלט חושש מקריסת גוף פנסיוני גדול בעתיד"

יהודה בן אסאייג: "אני בהחלט חושש מקריסת גוף פנסיוני גדול בעתיד" (הגדל)

יהודה בן אסאייג מנכ"ל מנורה מבטחים ופנסיה, בראיון החותם את שנת 2016, מייחל לרגיעה בענף, אך מזהיר מפני העתיד לבוא  ומציע לממשלה לנצל את הריבית הנמוכה עדיין יחד עם הצורך בהקמת תשתיות לאומיות ולפתוח אפיקי השקעות חדשים עבור הגופים המוסדיים.

עו"ד דנה טל צדוק

ריבוי הרפורמות בענף הביטוח הפנסיוני הציבו בפני המוסדיים אתגרים לא פשוטים במהלך שנת 2016. בראיון סוף שנה, יהודה בן אסאייג מנכ"ל מנורה מבטחים ופנסיה, חושף את הקשיים וההתמודדות עם הרגולציה, חולק נקודות עיקריות לתשומת לב ל- CFOs ומציג תכנית מהפכנית לפתיחת אפיקי השקעות חדשים ארוכי טווח עבור כספי החיסכון הפנסיוני.

בתום תקופה של מהפכות ורפורמות, לאן אתה צופה שיתקדם הענף?

בעקבות גל הרפורמות החדשות, הענף זקוק כעת לרוגע רגולטורי כדי לעכל את השינויים הדרמטיים בשנים האחרונות וגם בכדי לבחון טוב טוב אם השינויים והרפורמות שהוחלו אכן מביאים את התוצאה הרצויה. נעשו כמה ניסיונות מתוך כוונה טובה וראויה לשפר את מצב העמיתים והחוסכים בישראל וכעת צריך לתת למהלכים האלה את הזמן הדרוש לעיכול ,לניתוח ולבדיקה, בכדי להבין האם התוצאה שהתקבלה היא התוצאה הרצויה ובהתאם לכך, לבצע את התיאומים העדינים הנדרשים לסנכרון נכון לכיוון הרצוי, כדי למנוע סטיות לכיוונים מדאיגים שעלולים להוביל לקריסת גוף פנסיוני גדול בשל חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויות שלקח על עצמו. זה חשש בר קיימא.

בענף הסלולר לדוגמה, הרפורמה הענקית אמנם היטיבה והוזילה משמעותית את עלות התקשורת לכולנו. אך כתוצאה נלווית לכך, אנו רואים גופים גדולים שלא מצליחים לעמוד בהתחייבויות שלקחו על עצמם כלכלית ורגולטורית, עד כדי קריסה כלכלית וכינוס נכסים. כבר היו אסונות גם בשוק ההון הישראלי. צריך לקחת בחשבון שהנזק לעמיתים בקרנות הפנסיה במצב כזה עלול להיות גדול וקשה מאד לתיקון. טעות לא מבוקרת באגף השקעות או בתפעול יכולה להיות הרת אסון לצבירות הנחסכות של העמיתים שיכולה להסתיים בנזק כלכלי שיפול בסופו של דבר על כתפי המדינה.

כיצד צריכים ה-CFOs לפעול בנושא הפנסיה עם סיום שנת 2016 ולקראת פתיחת השנה החדשה?

בכל סוף שנה חשוב לבדוק מספר נושאים בתחום הפנסיה והשנה אני ממליץ על דגשים נוספים: ככלל, בסוף שנה חייבים לסכם את כל המחויבויות של המעסיק ולוודא שכספים הופרשו כראוי, שההפרשות שבוצעו עומדות בקנה אחד עם מה שרשום בספרי החברה ומול הרישומים אצל הגופים הפנסיוניים.. במיוחד השנה חשוב לוודא שממשק המעסיקים החדש עבד ועובד נכון – שמשדרים כראוי, באופן שבו הפיקוח הנחה את המעסיקים במשק לעבוד ושכל הגופים הפנסיוניים עובדים לפיו מול המעסיקים. ודאו שמתקיימות פגישות עדכון שנתיות בין העובדים לגורם הפנסיוני אליו הם מפרישים - נדרשת לפחות פגישה אחת לשנה בכדי להבטיח שהדברים נעשים כשורה ושהסטטוס האישי כמו ההפרשות שבוצעו ומופיעים אצל היצרן הפנסיוני רשומים נכון ובאופן מעודכן. חשוב לוודא שקיים ממשק שוטף מול אנשי הקשר בגוף פנסיוני רציני עם היכולת להתמודד עם הדרישות החדשות הללו והקפידו על עבודה שוטפת בכל סוגייה מול הגוף הפנסיוני.

זכרו כי בכל אירוע, כמו תאונה קשה או פטירה, על הגוף הפנסיוני לעמוד לצד העובד והמעסיק,  עליו להיות מסוגל לספק את הפתרון הנדרש, גם כשהוא מאוד מורכב.

מה על המדינה לעשות בכדי לאפשר למוסדיים השקעות גדולות יותר של כספי החיסכון הפנסיוני בכלכלת ישראל?

ליבי נחמץ כשאנו  נאלצים לשלוח את אנשי ההשקעות של החברה לאזורים שונים בעולם כדי לאתר אפיקי השקעות לצרכים ההולכים וגדלים של כספי החיסכון הפנסיוני. לתפיסתי, נכון לחבר בין הצרכים העצומים של מדינת ישראל בהשקעות תשתית לצרכים של המוסדיים באפיקי השקעה חדשים, אך נדרשת לכך מערכת ארגונית ומשפטית שתדע לגייס כסף ארוך טווח מהגופים המוסדיים למטרות כמו: פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, רישות כל המדינה במסילות ברזל כדי לממן פתרונות תחבורה סבירים, הקמת מבני ציבור באופק של עשרות שנים קדימה כגון עיר הבה"דים, הקמת תחנות אנרגטיות, קידום טכנולוגי לאומי ועוד. את כל אלה ניתן לממן באמצעות כספי הפנסיה שיש להם אורך רוח ארוך ביותר.

חסרים לנו אפיקי השקעות ל-30-50 שנה כשאנחנו מנהלים פנסיה לעמיתים שרק החלו דרכם ויש להם אופק השקעה ארוך מאד. למדינה זה יכול לעזור לתת פירות לאורך שנים – אם יתחילו בכך כבר עכשיו. המדינה צריכה למנף את הריבית הנמוכה לטובת המשך צמיחה של המשק. כדי לשמור על המשק הישראלי ברמה גבוהה הוא וחייב לבסס ולהסדיר את התשתיות שעליהן אפשר להעמיד צמיחה עתידית – תחבורה, תקשורת ואנרגיה, החיוניות לכלכלה מתפתחת ברמה גבוהה. ניתן אז יהיה גם לספק פתרונות מגורים בפריפריה, גם הרחוקה, אם תהיה תחבורה מסילתית מסודרת שתאפשר הגעה לעבודה וחזרה באופן קל ופשוט.

אז למה המדינה לא פועלת כבר לקידום שיתוף פעולה כזה? כיוון שהיא צריכה כושר ארגון -לסדר את הצורך בהשקעות וקידום הפרויקטים מחד עם הכסף מאידך. מפגישות שקיימתי עם אנשי ממשל וחברי כנסת היה ברור לכולם שהרעיון מצוין, אבל נדרשת יכולת הוצאה לפועל.

 לסיום, האם תוכל להמליץ למנהלים בכירים על מה רצוי להקפיד בניהול הפנסיות האישיות שלהם?

אני ממליץ לבחון את התיק של הפנסיה האישית לפחות פעם בשנה ולוודא שהשינויים האישיים והכלכליים שלנו באים לידי ביטוי בחיסכון הפנסיוני, בייעוץ מס השוטף, בפיזור הנכון, בהיקף ההפרשות ובתכנון המס העתידי שיש לבצע כדי למקסם את המצב. זכרו תמיד, שגם אם אין שינוי במצב האישי, המשפחתי או במצב הנכסים שלכם, הרגולציה והשוק יוצרים אינסוף שינויים במוצרים חדשים ובשיעורי מס ויש עדכונים רגולטוריים שדורשים חשיבה מחדש על הסטטוס הפנסיוני. השנה נוספו מסלולי השקעה חדשים, שיעורי המס שונו וכולי, לכן חלק מתיקי המנהלים דורשים שינוי או עדכון בהתאם.

עבור לתוכן העמוד