פורום מנהלי כספים ראשיים CFO

כניסה לחברים רשומים

  שכחתי סיסמא
קשרי ממשל

פרטי התקשרות

פנחס רוזן, 72 תל אביב 6951294

טלפון: 03-5104555

פקס: 03-5170918

mr@cfo-forum.org

שי פרמינגר, מנכ"ל ERN סליקת תשלומים: עידן המזומנים נמצא מאחורינו

שי פרמינגר, מנכ"ל ERN סליקת תשלומים: עידן המזומנים נמצא מאחורינו (הגדל)

שי פרמינגר מתאר את המהפכה הטכנולוגית במערך התשלומים בישראל ומסביר מה צופן לנו העתיד בתחום זה

עו"ד דנה טל צדוק

 

היקף השימוש בצ'קים לפי נתוני בנק ישראל, הינו סטטי בעשור האחרון ועומד על כמות של 113 מיליון שנכתבו בשנת 2015. עם זאת, הסכום הכולל שלהם בשנת 2015 עמד על 880 מיליארד שקל (לעומת 260 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי) וגדל בכל שנה בעשור האחרון, זאת בגלל הגידול בסכומי העסקאות בצ'קים מדי שנה, כך אומר, שי פרמינגר, מנכ"ל ERN סליקת תשלומים. 

הסוף להון השחור בישראל

לדברי פרמניגר, בשנים האחרונות העמיקה המדינה את המאבק בהון השחור. לצורך זה הוקמה הוועדה 'לבחינת צמצום השימוש במזומן' (ועדת המזומן) בראשות הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר. בהתאם להמלצות הוועדה, אשר מעוגנות גם בהצעת חוק מתאימה שאמורה לעבור בכנסת עד סוף 2016, יוגבל סכום העסקות בהן ניתן להשתמש במזומןתוך שנה מהשלמת החקיקה לסכום של 5,000 שקל, באופן שכל עסקה מעל לסכום מגבלת המזומן תחשב לעבירה פלילית של כל המעורבים בה. ניכר כי ועדת המזומן תשפיע באופן אוטומטי - הן על השימוש בצ'קים (שאינם ניתנים להסבה) והן על השימוש בכרטיסי אשראי (מסוג דביט או קרדיט). נוסף להצעת חוק זו, הצעת חוק הסליקה האלקטרונית של צ'קים אותה מקדם בנק ישראל, עתידה להפוך את השימוש בצ'ק לדיגיטלי ומתקדם יותר.

עוד אומר פרמינגר כי המדינה רואה בחוק מענה ישיר והולם לבעיית ההון השחור בישראל, המביא לקיומה של כלכלה מקבילה והון לא מדווח. היקף ההון השחור בישראל מוערך על ידי הבנק העולמי בכ-23% מן התוצר המקומי הגולמי בישראל, מה שממקם את ישראל במקום ה-20 ביחס ל-25 מדינות ה-OECD, השווים לפוטנציאל מס של כ-50 מיליארד שקל בשנה כפעילות כלכלית בלתי מדווחת וזאת על פי רשות המיסים. המשטרה רואה בחוק יתרון, כיוון שהצ'ק הוא מדיה דיגיטלית שניתן לעקוב אחריה ושמיש כראייה בבית משפט.

זאת ועוד, בנק ישראל מבין את יתרונות צמצום עלויות השינוע וכוח האדם במסלקה המרכזית; הבנקים רואים בחוק יתרון עצום לצמצום התורים בסניפים והוצאות תיוק ושינוע של הצ'קים ופועלים רבות כדי לקדמו טכנולוגית. לראיה, אנו עדים ללא מעט שירותים חדשים שהשיקו הבנקים המסחריים, ביניהם אפליקציות לסריקת צ'קים, ארנק דיגיטלי וכו'.

פרמניגר מסביר כי מהות חוק הסליקה האלקטרונית היא לטפל בשלב "ההעברה" של הצ'ק מסניף הבנק של בית העסק לסניף הבנק של הלקוח - תהליך שהיום מתבצע באופן פיזי ומצריך עלויות שינוע, תיוק ואת כוח אדם הנדרש לכך. עם השלמת חוק הסליקה האלקטרונית, יהיה ניתן להעביר את הצ'ק כצילום באופן דיגיטלי כמדיה מגנטית.

העתיד כבר כאן

לדברי פרמניגר, כיום, שלא כמו בעבר, קיימת יכולת הפקדת צ'ק כנגד תמונה סרוקה, ניתן לראות זאת במרבית אפליקציות הבנקים המסחריים. אנחנו ב-ERN, נחשבים חלוצים ומאפשרים שירות של סליקת תשלומים מזה 3 שנים "מימון פלוס", המאפשר לבתי העסק זיכוי צ'קים על פי תמונה סרוקה.

כאמור, פרמניגר סבור כי מערך התשלומים בישראל עובר מהפך וצועד לעבר עתיד טכנולוגי, חדש ומבטיח שכמותו לא נראה בישראל. לדבריו, אודות להמלצות ועדת המזומן, גדל הצורך בקידום אמצעי התשלום המתקדמים בישראל ולכן הוקמה וועדה בראשות בנק ישראל: הועדה הבין-משרדית לאמצעי תשלום מתקדמים, שתתמקד בהגברת התחרותיות והבטיחות של מערך התשלומים בישראל, ותביא המלצות כיצד להפוך את הצ'ק לאמצעי תשלום דיגיטלי באופן מלא.

הפעולות הראשונות שננקטו בתחום על ידי מחלקת המטבע בבנק ישראל הינן החלפת השטרות והעלאת הילוך בנושא אבטחה ומניעת זיופים. בתחום כרטיסי האשראי המליצה הוועדה על הקמת תשתית סליקה מרכזית ותשתית תקשורת לאומית מאובטחת, קידום מסופי תשלום והתשתית הנדרשת לכך בעסקאות ללא מגע, הטמעת שרשרת ביצוע עסקה בצ'ק דיגיטלי תוך יצירת אמון של הצרכנים באמצעי התשלום המתקדמים, הוא מסכם ואומר.

 לקריאת כתבות וסקירות נוספות של פורום CFO, הקליקו כאן

עבור לתוכן העמוד