פורום מנהלי כספים ראשיים CFO

דורית סלינגר: הפנסיה היא לא פצצה מתקתקת

20/10/2014
דורית סלינגר: הפנסיה היא לא פצצה מתקתקת (הגדל)

לדורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, סמכויות פיקוח ורגולציה, לכן לדרך פעולתה השפעה ישירה על המשק. בכנס אילת של פורום CFO, הסבירה סלינגר כי הרגולטור אינו מתערב באופן קבלת החלטות ההשקעה וכי הפיקוח הישיר על קופות הפנסיה והגמל, על היועצים הפנסיוניים ועל הסוכנים בעלי הרשיון, מתבצע כדי להגן על המבוטחים תוך שמירה על יציבות הגופים ובכך לאזן בין יציבות לצרכנות.

סלינגר: "במשך השנים התפתח הענף דרך התפתחות הכלים הפיננסיים הפנסיוניים, ובהשוואה למערכת הבנקאית – יש כיום יציבות והרגולציה זוכה לציות גדול."

"הפיקוח מתבצע באמצעות הסדרה של המוצרים, דרישה ליציבות, ופיקוח ובקרה על חברות הביטוח, כולל בתחומי האקטואריה והחשבונאות. כיוון שיש ממשקים רבים בין הרשויות השונות, אנו עובדים בשיתוף פעולה עם רשות ני"ע ובנק ישראל בכדי שלא ליצור פער רגולטורי".

זרימת הכספים הגדולה אל הגופים המוסדיים, היא תוצאה של חובת הפנסיה. "השוק ריכוזי מאד, יותר מאשר הבנקים. זו בעיה שניהול השקעות אדיר כזה מתנהל ממעט מקומות. עד שנת 2020, היקף ניהול הנכסים יעלה ל-2 טריליון שקלים - סכום עצום בהשוואה לתל"ג", היא אומרת ומוסיפה: "אין כאן היצע השקעות לסכומים כאלה, אך יש רצון אדיר להשקעות. אי הסחירות בבורסה נובעת ממחסור בהיצע מכשירי השקעה ולא מהימנעות של המוסדיים."

בהמשך העריכה סלינגר, כי אג"ח ממשלתיות מיועדות הן עדיין המכשיר העיקרי בהרכב התיק. לדבריה, מתבצע פיזור נכון של ההשקעות - אג"ח קונצרני משמעותי בקרנות השונות ומניות גם הן בתיק ההשקעות. ההשקעות בנדל"ן מצומצמות למדי וההלוואות הפרטיות הגיעו ל-5% (ישירות וגם סינדיקציות עם בנקים). "זו שותפות נכונה", היא מציינת. "בהנפקות הקונצרניות בשנה האחרונה, ראינו ריבוי שחקני נוסטרו וקרנות נאמנות, כי הריבית הנמוכה יוצרת ביקוש לאג"ח קונצרני, והשתתפות המוסדיים בהנפקות היתה נמוכה יחסית. זה מטריד כיוון שירידה בשוק עלולה להיות דרסטית מפני שהמוסדיים יכולים לקלוט רק את ההנפקות שעומדות בכללי חודק", היא אומרת.

בנושא החשיפה לנכסי חו"ל, מעריכה סלינגר כי 50% מהתיק יוצא בכל חודש לחו"ל ומגיע בצבירה לכ-30%. "משקיעים גם בתעודות סל, בקרנות נאמנות ובקונצרניות. הגנות (שקל-דולר) נעשות רק על חוב. אין גידור על מניות", היא אומרת.

סלינגר ציינה כי לפי המלצות ועדת גולדשמידט, גוף שנותן הלוואות, חייב בתשתית מתאימה של כוח אדם וביצוע תהליכים ובקרה - ועדת השקעות, בקרת תהליכים והערכת סיכוני אשראי, גילוי בדוחות הכספיים על שיעור הלוואות בעייתיות, דיווח למפקח והבהרה לבטוחה מספקת. בנוגע לסינדיקציות, נדרש איזון בין מנהלי הסינדיקציה (הבנקים) לבעלי האחריות (המוסדיים) והסדרת ניגוד עניינים אפשרי של הבנק מול הלקוח הלווה. "המלצות וועדת האיגוד יוצאות לפועל אחרי 20 שנה כתזכיר חוק והן ישפרו מאד את השוק ואת מחירי השוק כשיתאפשר לבנקים לאג"ח עסקאות כמוצר סחיר", היא אומרת.

הרגולציה פחתה

סלינגר אמרה כי בשנים האחרונות הרגולציה על אופן ההשקעות פחתה: "רגולטור לא צריך להגיד לגופים הפנסיוניים איך להשקיע. אנחנו בוחנים ומבקרים את התהליכים, אבל לא נכנסים להחלטות ההשקעה".

לדבריה, יש לה סמכות בחוק להתנגד למינוי של בעל תפקיד בחברת ביטוח, אך אין לה סמכות מול חברת האחזקות של חברת הביטוח או בתי ההשקעות. "אני מטפלת בסמכות הזו כי חברת ההחזקות מקבלת את כל ההחלטות. אפעיל את הסמכות בהיבטים הרלוונטיים לטעמי", היא אומרת.

סלינגר הודיעה כי אין כוונה לשקול מחדש את תיקון 3 בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, וכי מדיניות האוצר היא להבטיח קצבה ראויה לפרט לכל חייו.

לסיום, התייחסה סלינגר לטענה כי הריבית הנהוגה כיום בקרנות הפנסיה מהווה פצצה מתקתקת: "קרנות הפנסיה מחשבות את הקצבה לפי נוסחה שמתייחסת לריבית של 4%, כך שעמית שפורש היום מקבל מעבר למה שחסך והעמיתים הפעילים מממנים אותו. זה עיוות שצריך להיפסק והוא ייפסק. זו לא פצצה מתקתקת".

עבור לתוכן העמוד