פורום מנהלי כספים ראשיים CFO

כניסה לחברים רשומים

  שכחתי סיסמא
קשרי ממשל

פרטי התקשרות

פנחס רוזן, 72 תל אביב 6951294

טלפון: 03-5104555

פקס: 03-5170918

mr@cfo-forum.org

חמשת האתגרים בניהול שרשרת אספקה בחברה

9/09/2014
חמשת האתגרים בניהול שרשרת אספקה בחברה (הגדל)

מעולם לא היו המותג, המאזן, הרווחיות והמוניטין מושפעים יותר מחוסנה של שרשרת האספקה ​​של החברה. למרות שהטכנולוגיה הפכה את העולם למקום קטן יותר, קשרי גומלין אלה יוצרים סיכונים חדשים, במיוחד לאור העלייה בחוזי ייצור, ייצור Just in Time ומיקור חוץ. בעלי עניין בארגון, בין אם בעלי מניות, לקוחות, ספקים או נושים, עלולים לשלם מחיר על שיבושים באספקה ​​שניתן היה להימנע מהם על ידי תכנון וניהול טובים יותר. היכולת של חברה לנהל את הסיכון הגלום בשרשרת האספקה ​​שלה תגדיר את הצלחתה בעולם החדש ואמיץ זה.

מארק ווגמן, מנכ"ל AEQUUS Trade Credit, מראיין את לינדה קונרד, מנהלת סיכונים עסקיים אסטרטגיים בחברת הביטוח ציריך גלובל, על האתגרים המשמעותיים העומדים בפני חברות בניהול סיכוני שרשרת אספקה.

ווגמן: נראה שהיום יש נטל גדול יותר מאי פעם לזהות ספקים מרכזיים ומיקומם בשרשרת. מדוע זה כך?

קונרד: חברות רבות עושות את הטעות של התמקדות בספקים מהם הן רוכשות את הרוב. ההוצאה הכוללת של העסק ברכישה מספק מסוים, אינה בהכרח הופכת אותו לקריטי ביותר. מה שחשוב יותר הוא תרומתו של כל ספק במונחים של רווחיות.
וגמן: את רואה יותר חברות דורשות חישובים מדויקים יותר של חשיפות בשרשרת הערך ועלויות התאוששות?

קונרד: המציאות השוררת בארגונים גדולים היום היא שרכישה יכולה להתרחש במקומות שונים בתוך אותה החברה, כך שחטיבות או חברות בנות של אותה החברה קונות מאותו ספק. חיוני שיהיה ראיה תאגידית כוללת על הספקים הנפוצים על מנת לאפשר קביעה מדויקת של החשיפות הנכונות. חשיפות לעתים קרובות מוערכות בחסר, לפעמים אפילו בעשירית מהחשיפה האמיתית, ועלויות ההתאוששות מוערכות בחסר של עד פי 4! על פי מידע מצרפי של אוניברסיטת MIT וחברת הביטוח ציריך גלובל, ב-12 השנים האחרונות, יותר מ 55% מהפסדי שרשרת אספקה ​​היו גבוהים מ-10 מיליון דולר. אם חושבים על עלויות ההתאוששות הנובעות מאובדן בסדר גודל כזה במונחים של הכנסות אבודות, עלויות אבזור ורכש מחדש למפעל, ועלויות תכנון ועיצוב מחדש של המוצר, שלא לדבר על הוצאות הקשורות בצורך לרכוש רכיבים חלופיים או אמצעי תחבורה אחר.

ווגמן: מה לגבי כל הרחש על עליית תדירות אירועי הקטסטרופה בעולם כמו מזג אוויר לא יציב ורעידות אדמה הרסניות?

קונרד: מבחינה סטטיסטית מה שנהגנו לכנות סופה של אחת למאה שנה, עכשיו קורות לעתים תכופות יותר. לא רק הנזק הפיזי הישיר מסופות ורעידות אדמה שמטריד מנהלים בכלל ומנהלי סיכונים בפרט. לכך מצטרפות ההשפעות המדורגות הנובעות מאסונות כאלה. כך למשל, למרות שהצונאמי במרץ 2012 גרם הרס בעיקר בצפון יפן הכפרית, היה זה הדרום התעשייתי של יפן שספג את הפגיעה הקשה במשך חודשים בגלל הפסקות חשמל מתגלגלות. באופן דומה, לאחר רעידת האדמה הגדולה האחרונה בצ'ילה, היתה זו המשך קריסת תשתיות התחבורה ימים ושבועות לאחר האסון, מה שפגע בהובלת סחורות.

ווגמן: מה תרומתה של הטכנולוגיה להפחתת הסיכון בשרשרת הערך?

קונרד: זו שאלה במקומה ובעיתה. במחקר שערכנו לאחרונה מצאנו כי כ-51% מהשיבושים באספקה בשנת 2013 ​​היו קשורים לקצרים בטכנולוגיות מידע או כשלי תקשורת. מה שנקרא סיכוני סייבר הוא בהחלט במרכז הרדאר היום.

לבסוף, ראוי לציין כי חברות ישראליות ניצבות בפני אתגר ייחודי משלהן. אתגר זה הוא הבידוד של ישראל מהעולם, שהחל עם לידתה, וממשיך עד עצם היום הזה. סכסוכים אזוריים ותושייה פוליטית יכולים לשנות יחסי ספק בגחמה של רגע. מנהלי סיכונים והחושבים קדימה חייבים לשים לכך לב.

 

עבור לתוכן העמוד