פורום מנהלי כספים ראשיים CFO

אלברטו מרנפלד, סמנכ"ל בכיר אורקל ישראל

27/04/2014
אלברטו מרנפלד, סמנכ"ל בכיר אורקל ישראל (הגדל)
על פי ההערכות בשוק, יותר משני שליש הארגונים עברו כבר; רוב ה-CFO בעולם חושבים שהענן הוא גורם מכריע להצלחת החברה כי האפליקציות נתפסות כקלות, ישימות ונוחות יותר; יותר מ-70% מודעים גם לנושא בטחון המידע על הענן.

"ההתקדמות הטכנולוגית גוררת שינוי משמעותי בדרך שבה קונים מערכות מידע" כך פתח אלברטו מרנפלד, סמנכ"ל בכיר אורקל ישראל את הרצאתו בנושא ההחלטות האסטרטגיות המתקבלות במסגרת המעבר לטכנולוגיית ענן.מרנפלד לקח חלק במפגש פורום CFO בנושא אסטרטגיות שמעבר לקו האופק, באירוח אלי כרמון CFO מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. במסגרת המפגש בחן מרנפלד שורה של שיקולים אסטרטגיים אליהם יש להתייחס בעת ההחלטה להעביר את מערכות המידע בארגון לטכנולוגיית ענן.

על פי ההערכות בשוק, אומר מרנפלד, יותר משני שליש הארגונים עברו לטכנולוגיית ענן ולא בהכרח שהחברה כחברה מודעת לזה. רוב ה-CFO בעולם חושבים שהענן הוא גורם מכריע להצלחת החברה כי האפליקציות נתפסות כקלות יותר, ישימות יותר ונוחות יותר. יותר מ-60% מה-CFOs חושבים שהמעבר לענן יחסוך לארגון יותר מ-20%, אבל גם יותר מ-70% מודעים גם לנושא בטחון המידע על הענן. האשליה היא שהמעבר לענן חוסך בעיקר בשלב שדרוגי התוכנה הכבדים (ל-ERP), אבל זה לא בהכרח נכון.

מרנפלד ממליץ ל-CFOs לבחון את החסרונות והיתרונות של שילוב הטכנולוגיה בהיבט הספציפי של החברה כשהוא מבדיל בין שני סוגי טכנולוגיה בתחום הענן: ענן ציבורי – חברה מקימה חוות שרתים גדולה וחברות אחרות רוכשות ממנה שטח ענן. ענן פרטי - לחברות כמו אינטל או אורקל יש חוות שרתים פרטית בשליטה מלאה ועצמאית, עם עלויות בהתאם.

האם באמת יש חסכון במעבר לענן? זה תלוי האם לחברה עדיף OPEX או CAPEX. כשבא סמנכ"ל ה-IT וטוען בעד או נגד, שם נמצאת התשובה הנכונה – בבחינת העדיפות הספציפית לחברה. יש לבחון האם האפליקציה באמת אינטואיטיבית והאם היא ניתנת ליישום ללא התאמה והאם היא מתאימה למערכות שכבר יש בתוך הארגון (בלי לבנות ממשקי התאמה מרובים). עולם הסיכונים העסקיים מתבטא גם בניהול הבעלות על המידע, השימוש בו והשליטה בו (באירופה למשל יש רגולציה שלא מאפשרת שהמידע יהיה על הענן), המשכיות עסקית (לכאורה הענן פותר את הצורך ב-DISASTER RECOVERY PLAN, אבל זה רק בהנחה שלספק הענן יש DRP משלו) וכן עמידותו לאורך זמן של הספק.

מרנפלד התייחס לאפליקציות ה-SAAS – תוכנה כשירות, כלומר שהאפליקציות הניהוליות והמידע עצמו מנוהלים מחוץ לארגון וניגשים אליהם באמצעות האינטרנט. האפליקציות החדשות על הענן, אומר מרנפלד, הן כיום מודרניות ולא עוד מערכות בנות 20 שנה. האפליקציות על הענן צריכות לשלב שני עולמות – העובד מצפה שהאפליקציות יעבדו באופן זמין ונוח. מאידך, המנהלים רוצים גם יכולות מעקב וניהול מתקדמות וחזקות. תופעה נוספת אותה ציין מרנפלד היא האתגר העסקי שנוצר כאשר סמנכ"לים בחברה קונים אפליקציות בלי שמנהל ה-IT יודע - תופעה הידועה בכינוי "מיחשוב מחלקתי" הגורמת לאבדן שליטה ריכוזי של ה-IT בחברות.

"לכאורה", אומר מרנפלד, "הענן מביא מודל שבו בכל שנה אפשר להגדיל את מספר המשתמשים ולהשתמש בפחות מודולים או כל קומבינציה שטובה לחברה באותה תקופה. אבל, מודל הענן מספק גמישות מערכתית, אם רק שמים לב בחוזה הענן לנקודות יציאה מראש והאם הטכנולוגיה המדוברת באמת מאפשרת את המעבר הזה". לאור זאת הניתוח של החיסכון בעת מעבר לשימוש בטכנולוגיית ענן צריך להתבצע לאורך זמן. "חלק מההחלטות הן סביב ניתוחי עלות לתקופה שמעל חמש שנים, שאז יכול להיות יקר מאד להיות תקוע עם OPEX שהתנפח. אחד הפרמטרים הוא בהחלט העלות לאורך זמן" דברי מרנפלד.

במעבר לעולם הענן הדגיש מרנפלד כי אסור לשכוח את הצורך באינטגרציה הפיסית והאינטגרציה של התהליכים העסקיים (יצירת ממשקים) שיש לה עלויות משלה. לכן, כדאי למנות בחברה צוות היגוי שיטפל בצורה מסודרת באסטרטגית המידע באופן מסודר ומלא.

עבור לתוכן העמוד