פורום מנהלי כספים ראשיים CFO

ענבל פולק UBS: ניתן להכות את המדדים

2/03/2014
ענבל פולק UBS: ניתן להכות את המדדים (הגדל)
"בניית תיק השקעות פיננסי זו משימה מאתגרת המצריכה ריבוי החלטות ואפיקים להשקעה. כמה נשקיע באג"ח וכמה במניות? כל סעיף וסעיף מחייב החלטות על אופן ההשקעה". כך פתחה ענבל פולק, אנליסטית של קרנות UBS Wealth Management, את דבריה במפגש מימון והשקעות של פורום CFO ביום חמישי האחרון.

פולק הסבירה כי מי שיחליט להשקיע 20% מתיק ההשקעות במניות תל-אביב 100, יצטרך לבחור בין מוצר אקטיבי למוצר פסיבי. "יש אקסיומה רווחת בשוק ההון, לפיה אי אפשר להכות מדדים לאורך זמן. השוויתי את הקרנות המנוהלות האקטיביות בתל אביב 100 מהשנה האחרונה ומצאתי שיש קרנות שהצליחו. כלומר, האקסיומה לא נכונה. כמעט כולן עשו זאת תוך לקיחת סיכון גבוה יותר מהבנצ'מרק. בחנתי קרנות של מניות-כללי שמאפשרות למנהל ההשקעות חופש פעולה רב יותר ומצאתי שהרבה יותר קרנות היכו את המדד של תל אביב 100 ורבות מהן עם סיכון נמוך יותר. זה נכון גם כשבוחנים את התוצאות לאורך שלוש ואפילו חמש שנים. זה נכון גם כשבוחנים אג"ח חברות בהשוואה למדד תל-בונד 60 גם בשנה וגם ב-שלוש וחמש שנים.

"כלומר, ניתן להכות את מדד היחס, וככל שיש יותר חופש למנהל הקרן יהיו יותר קרנות שמכות את המדד. גם בשנה של ירידות, הקרנות האקטיביות יוצרות תשואה עודפת כי הן יורדות פחות מהמדד".

כך בוחנים סיכויי הצלחה

רבים נוטים לראות בהצלחה של קרן גם הבטחה להצלחה עתידית, אך פולק מערערת על גישה זו וקובעת כי ביצועי העבר לא מצביעים על העתיד. "התחלת התהליך היא בניתוח ביצועי עבר, אבל בחינת תשואה בלבד אינה מספיקה, וגם לא על פני שנה בלבד", היא אומרת. "יש לבחון קרנות על פי ביצועי עבר ארוכי טווח ולבחון תשואה ביחס לסיכון. מנהל שמצליח להכות את הבנצ'מרק עשה משהו שונה וכנראה יותר מסוכן, אבל השאלה היא האם התשואה שיצר מפצה על הסיכון שלקח. את הסיכון נמדוד בתנודתיות, ביחס למדד המדובר. מדד שארפ היה בין הראשונים והיום יש מדדים רבים. עדיף להשתמש בכמה מדדים סטטיסטיים ולא רק באחד. בחינת הביצועים תעשה בקבוצה דומה (קרנות מניות כללי מול עצמן למשל), עם נטרול עמלות בעת החישוב, ובחינת ביצועים לאורך זמן ביחס לסיכון כפי שמלמד המודל הסטטיסטי".

פולק מציינת כי גם במקרים בהם הקרן הצליחה בעבר, בהמשך מנהל הקרן יכול לשגות ולבחור באסטרטגיה שלא עובדת כאשר צריך לקחת בחשבון שבארץ המוצע לניהול קרן עומד על שנתיים בלבד. בנוסף, בארץ מותר לקרנות לעשות שינויי מדיניות ולכך מתווסף השינוי המבני – המיזוגים של בתי ההשקעות.

לדבריה, כדי להשקיע בחוכמה חיוני להכיר את מי שמנהל בפועל את הקרן וזאת כיוון שמבחינה של מנהלי הקרנות עולה כי רובם לא מצליחים להציג ביצועים לאורך זמן: "רק תשעה מנהלים מתוך 90, הצליחו לתת לאורך זמן ביצועים עודפים".

אז איך ניתן לבדוק את הצלחת הקרן בה מעוניינים להשקיע? פולק ממליצה על בדיקה מוקדמת של מספר פרמטרים: "יש לבדוק האם מנהל הקרן בעל ניסיון, האם הוא ניהל קרן בתקופה של ירידות, האם הוא עוסק רק בהחלטות השקעה או גם בביצוע המסחר וניהול העיוותים בשוק. רצוי להכיר את מנהל ההשקעות בקרן ולברר מהו תחום ההתמחות שלו. בדקו את איכות המחקר של בית ההשקעות – האם האנליזה מבוצעת על ידי מחלקת המחקר או גם על ידי מנהלי ההשקעות עצמם. בררו מהן יכולות המסחר של הקרן(זכרו כי עם מסחר טוב אפשר לייצר תשואות עודפות). בדקו את איכות הצוות בבית ההשקעות, רצוי לברר האם יש בו חלופה גבוהה ומואצת מדי או איטית מדי שלא מאפשרת דעות חדשות או ביקורת על החלטות. בחנו את שינויי הגודל בקרן, למשל- צמיחה מואצת מניהול של 100 מיליון שקלים לניהול מיליארד שקלים, תקשה על ניהול הקרן וביצועי העבר לא יהיו רלוונטיים, כך גם לגבי קרן שהתכווצה ולא מאפשרת תמהיל סיכונים מספק. רצוי לבדוק את שינויי המדיניות בקרן((מיטב למשל שינתה 72 פעמים את הקרנות והתמזגה עם חמישה גופים, אך מדוע פסגות ביצעה 68 שינויי מדיניות בקרנות שלה ללא מיזוגים? זה מרגיז ומטעה את הצבור). חשוב מאוד לבדוק את ההשפעות השיווקיות שיוצרות רובוי קרנות שחלקן יהיו מצטיינות וחלקן לא. היום התעשייה מנהלת בממוצע 130 ויותר קרנות מתוך 60 קטגוריות השקעה. אין שום צורך שאינו שיווקי בכל כך הרבה קרנות, חשוב לדעת שהטריקים השיווקיים כוללים גם שינוי עמלות".

לסיכום דבריה הוסיפה פולק כי ככל שהקבוצה יותר הומוגנית עדיף להיחשף אליה על ידי מוצר פאסיבי(כמו קרנות מחקות לתעודות הסל שאינן גובות דמי ניהול), ואילו בקבוצות הטרגוניות עדיף לקנות קרנות נאמנות אקטיביות בהתחשב בעמלות. "ב-UBS אנו משלבים קרנות, שומרים על אובייקטיביות ומבצעים תהליך של בחינת נאותות על כל קרן שמעניין אותנו להשקיע בה".

עבור לתוכן העמוד