פורום מנהלי כספים ראשיים CFO

כניסה לחברים רשומים

  שכחתי סיסמא
קשרי ממשל

פרטי התקשרות

פנחס רוזן, 72 תל אביב 6951294

טלפון: 03-5104555

פקס: 03-5170918

mr@cfo-forum.org

לדעת אנליסטים בכירים הציון לשר האוצר: 7 (בקושי)

9/01/2014
הגדל

כנס אילת CFO Best Practice סיפק השבוע כמה כותרות חשובות, כאשר אחת מהן היא הציון שהעניקו ארבעה מבכירי האנליסטים בארץ לשר האוצר יאיר לפיד, בדיון כלכלי מרתק שהתקיים במסגרת מליאת כלכלת ישראל.

האנליסטים אביבית מנה-קליל, מנכ"ל משותף של אופנהיימר ישראל, אורי הרשקוביץ, שותף מנהל ואנליסט ראשי של ספרה, אלון גלזר, סמנכ"ל ומנהל מחלקת המחקר של לידר שוקי הוןוחיים ישראל, מנהל המחקר של מריל לינץ' ישראל, התבקשו להציג את תפיסתם הכלכלית בכמה נושאים ובהם: התנהלותו של שר האוצר, הטייקונים, המשקיעים המוסדיים, המלצות אופרטיביות ל-CFO והמהפכה הטכנולוגית.

"לפיד הוא איש אמיץ", פתחה אביבית מנה-קליל. "הוא לקח את המשרה הכי קשה בממשלה שברוב הסיכויים טוב לא תצא ממנה. אך ברגע שהוא נכנס לשלטון, ועוד עם גב חזק מאד, הכוח שלו התבדר. אני מעניקה לו את הציון: 6.5".

אורי הרשקוביץ: "אני מצטרף ל-6.5. שרי אוצר נזכרים בהיסטוריה על פי היוזמות שהובילו וכרגע אני לצערי לא מצליח לזכור לו כלום. טפלון סביב עצמו או שעדיין לא הצליח להבין כלכלה".

אלון גלזר: "אני הצבעתי לו ואני מרוצה. מגיע לו ציון גבוה על אומץ ועל ביצוע. הוא מעיז להיכנס למקומות שאף אחד לא רצה. חרדים, תקציב הבטחון, זהירות קצת עם הדיור, זה יכול להיות מסוכן. אני מרגיש שיש שר אוצר שלא בא עם אינטרסים חיצוניים ומצב הכלכלה שלנו לא כל כך רע. אני מעניק לו את הציון 8".

הרשקוביץ: "האספירינים שהוא נותן לשוק הדיור לא יעזרו. לך המצב לא רע, יש פה בחוץ עוד אנשים".

חיים ישראל: "מבחינתי זה מוקדם מדי לתת היום ציון לשר האוצר בעבור הרפורמות המבניות שלא נעשו עדיין. אלה תהליכים שעוד ייקחו זמן".

הרשקוביץ: "כשביבי ריסק את ההסתדרות והתחיל עם ההפרטות הוא השתמש באותו טיעון – אני עושה דברים מטורפים שלא נעשו מאז קום המדינה. וכאן יש שר שלא עושה כלום. אז על מה ניתן לו ציון?"

גם בקהל היו מגיבים: "אי אפשר להתעלם ממצב שער הדולר. יש כאן מפעלים על סף קריסה ופיטורי עובדים ושר האוצר לא עושה כלום. מחכה לבנק ישראל שיוריד את הריבית. יתכבד שר האוצר ויעשה".

"טייקונים היו ועוד יהיו"

מלפיד עבר הדיון לטייקונים. "כולנו חווינו ברמה כזו או אחרת את ידם של הטייקונים וכל מה שאתם שומעים בעיתונות נכון", אמרה מנה-קליל. "מה יהיה יום אחד אחרי הטייקונים? מבנה השוק שלנו מעוות וזה מתחיל מהטייקונים והריכוזיות, וכך מגיעים למוצרי צריכה יקרים בעשרות אחוזים מעל גוש האירו. נפילת הקלפים הזו רעה, היא פגעה בפנסיות, באמון הציבור ובדברים נוספים, אבל לפעמים צריך מכה קשה כדי להתנער ולהחליט מה חשוב לנו בעולם הנוכחי – ברובד המוסדי, שעבר טלטלה קשה יש בקשת בטחונות משמעותית יותר".

הרשקוביץ: "בכל מדינה שקמה יש תהליך טבעי של ריכוז כוח ואז מעבר שלו על ידי אנשים מקושרים וחזקים, ובדרך התאגידים נתפסים כרעים ואחראים לכל הרע. בארץ התהליך די דומה. בסופו של דבר זה תהליך אבולוציוני של כלכלה ושל מדינה".

גלזר: "בעיני יש פה הליכה לכיוון אחר ומוגזם. מכירת כלל ביטוח לקרן השקעות סינית – האם יהיה למי לבוא כשיצטרכו הון? לבנק עם גרעין שליטה יש על מי להישען – יש אל מי לבוא. לא היה רע כשלבינו היתה גם חברת דלק וגם בנק".

הרשקוביץ: "אני שותף של טייקון אחד, שמושקע במניות, אג"חים, הוא בנה את אגיס והיה פעיל בפריגו, מה רע בזה?"

ישראל: "טייקונים היו ועוד יהיו. פעם היו כאן קולבר וברונפמן ורקנאטי, והיה דנקנר ויהיו עוד. יש כאן תהליך נכון וראוי של כניסה של אנשים זרים שמשקיעים וזה טוב שייכנסו לכאן כמה שיותר זרים מכמה שיותר מדינות זה יותר טוב".

"המוסדיים לא צריכים לפחד מהסדרים"

במעבר לנושא הבא, לאן פניהם של המשקיעים המוסדיים, התגלו חילוקי דעות משמעותיים בין חברי הפאנל: "עבודת המוסדיים הולכת ומשביחה", קבעה מנה-קליל. "יש להם מעט מדי כוח אדם ויותר מדי ממנו מושקע ברגולציה. ההתחייבויות וקניית החוב שלהם נעשית ביותר ביקורת ויותר בירוקרטיה והתהליך טוב. יש פתיחות לשווקים בחו"ל, מנסים ללמוד את העולם, המוסדיים יוצאים ונפתחים והשמיים הם הגבול".

ישראל: "אני רוצה לשבור סטיגמה על המשקיעים הישראלים שהם HOME BIASED. ברגע שהנכסים יזוזו לפי התשואות זה יישבר. כולנו עובדים עם זרים ויודעים שמחלקות מחקר מכסות מדינות ותחומים וחברות – והכסף צריך להתחרות בין בנק הפועלים לאפל העולמית כמו שהוא מתחרה עם חברות ישראליות".

גלזר דווקא מעדיף השקעות מקומיות. "תשואות המוסדיים בשנים האחרונות ממש לא רעות", הוא טוען. "אנחנו הולכים למצב שבו כל הסדר נחשב לאסון וזה יגרום לפחות מינופים, פחות תשואות לחוסכים ופחות עשייה עסקית. המוסדיים לא צריכים לפחד מפשיטות רגל או הסדרים. העיקר הוא שחברה גם תשלם דיבידנדים מדי פעם ותייצר תשואות יפות במניות. יש יתרון עצום ל-HOME BIASED. זה חשוב מאד, הזרים שבאו לארץ הם אלה שעשו את כל הטעויות".

הרשקוביץ : " 98% מהנכסים של המתחרים שלי מושקעים בארה"ב, למרות שהפארמה קיימת גם מחוץ לארה"ב. יש חשיבות ל HOME BIASED ואסור להתעלם מזה. ישראל היא לא שוק יציב והומוגני מספיק בשביל להשקיע רק פה. הקרן שלנו מנהלת עבור כל המוסדיים בארץ את השקעות הפארמה שלהן. ה-ETF הוא כלי מאד נוח יחסית ליכולות שיש למוסדיים כרגע לקבל החלטות".

ישראל : "למה אני יכול להמליץ על מניות בטורקיה, רוסיה ודרום אפריקה?".

הרשקוביץ: "לבנות מחלקת אנליזה שמתמודדת ברמה הבינלאומית זה עלות קריטית. אתה לא יכול לצפות מביטוח איילון שיחזיק אנליסטים שיתחרו בזה".

ישראל: "אתה אומר לי לא להשקיע במגדל אם אני יכול לשם הכל בפידליטי?".

הרשקוביץ: "לא, אני אומר שיתחילו עם ETF לפי שהם עוברים לבחירת מניות נקודתית".

מנה -קליל: "אתה טועה. המוסדיים הם סוג של מרכזיה. הם לא צריכים את כל האנליסטים. הם נעזרים באנשים מה-SELL SIDE שעוזרים".

הרשקוביץ: "ה-SELL SIDE הוא הגוף הכי מושחת בגופי ההשקעות. אני קורא אינספור דוחות מחקר של SELL SIDE והדבר היחיד שמעניין אותם זה עמלות ולעשות INVESTMENT BANKING. רצוי שהקונה יקים גוף מחקר לפני שהוא משקיע ב-CDOs או במניות וילמד ויראה שלא גונבים אותו בעמלות".

מנה-קליל: "מנהל השקעות שעושה הכל דרך ETF ולא 'מתלכלך במניות' לא ילמד את החומר ולעולם לא ידע להשקיע".

גלזר: "כמנהל השקעות שרוצה לנהל נכון את הכסף הייתי רוצה שמישהו פה יבחר לי את המניות פה ומישהו בחו"ל יבחר לי את המניות בחו"ל. אין מצב שמחלקת מחקר ישראלית תצליח להביא תשואות טובות כמו מי שמנהל כסף בחו"ל".

הרשקוביץ: "לאנליסטים שיושבים פה יש יתרון על מה שקורה פה. מי שמכיר את מיקרוסופט מקרוב ישקיע בה".

ישראל: "יש פה מספיק מוחות של אנליסטים ישראלים שיכולים להשקיע את זמנם ולאחר תקופה קצרה של ETF שיתחילו להשקיע במניות".

יחס נחות בהנפקות

מכאן עבר הדיון לנקודות אופרטיביות ל-CFO. לדברי מנה-קליל, מה שהכי השתנה ברמה של ה-CFO זה שינוי בהתייחסות שוק ההון למיזוגים ורכישות. "אם בעבר כשחברה הודיעה על רכישה ידענו שהנרכשת תעלה והרוכשת תרד עד ביצוע העסקה, הרי שבשנים האחרונות יש ציפייה מהחברות לצמוח גם אורגנית וגם תוך ביצוע מיזוגים ורכישות וכמעט בכל רכישה שרואים בשוק, הרוכשת והנרכשת מקבלות פרמיה. שוק ההון נותן לגיטימציה לרכוש חברות שנותנות ערך מוסף לוגי. נקודה שניה היא בקשר עם המשקיע המוסדי - אתם חייבים לשמור בעקביות על קשר עם המשקיע המוסדי. חורה לי שהמוסדיים הישראליים מקבלים מכם בהנפקות יחס נחות. מגיעים להנפקה ומספרים לכם על המשקיע האמריקאי וכמה יקר הוא מוכן לשלם, ואומרים לכם על הישראלים שהם שורטיסטים ופליפרים. זה לא נכון".

הרשקוביץ: "בין המשקיעים הישראלים לאמריקאים יש הבדלי תרבויות, קשה לשכנע את הישראלים כי הם מדברים ישר ולעניין, הם לא ירפדו את הפגישה בדברי מתיקה. וכשהמניה תיפול נקודתית בגלל עניין קטן, דווקא הישראלים יקנו וייכנסו לפוזיציה".

חיים ברשת

לסיום, עסקו חברי הפאנל בשאלה לאן לוקחת אותנו מהפכת המדע. ישראל סבור שהחיים מתנהלים ברשת ויש להתאים את המגזר העסקי למציאות החדשה: "המון מידע עובר בכל דקה. כל המידע הזה עדיין אצל הצרכן ולא אצל חברות התקשורת. הכוח עובר לצרכן – אני קונה באינטרנט, אני לומד באינטרנט, המוסדי הישראלי והחברות וכולם, צריכים לדעת שאנחנו בעולם הזה".

גלזר: "אנחנו לא בכזו מהפכה, עדיין צריך סופרמרקט וחברת תקשורת. לדעתי לחברות כמו בזק, פרטנר, סלקום ודומותיהן די נגמר הביזנס, נותר להם רק להיות הצינור".

ישראל: "לפי הנתונים של בנקאות המובייל, כמות העסקאות שנעשות בסלולר בשנה אחת היא 900 מיליארד דולר. לשם זה הולך".

הרשקוביץ: "שווה להזכיר משהו שהוא לא כל כך ברור - אנחנו בעיצומה של מהפכה חסרת תקדים בעולם הרפואי. מגיעות היום מדי חודש תרופות המאריכות חיי אדם בצורה משמעותית. יש לזה גם משמעויות פיננסיות אדירות, נאריך חיים ומבחינה תקציבית מישהו יצטרך לשלם על החגיגה. 10 שנים קדימה ההוצאה על בריאות ועל החזקת אנשים תעלה אקספוננציאלית. לטעמי הפתרון היחיד הוא העלאת גיל הפרישה".

גלזר: "וזה מחזיר אותנו לנושא קודם בדיון, כי אם נסתפק בתשואות מוסדיים של 3% - נשאר בלי פנסיה".

עבור לתוכן העמוד